שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן פ״ו

ארשום מה שנתחדש לי ביומא דף ע"ח לענין מנעל. וזה יצא ראשונה ברמב"ם פ"ג משביתת עשור הל"ז אסור לנעול מנעל וסנדל אפילו ברגלו אחת כתב הה"מ זה פשוט ומבואר בגמרא דאף ברגלו אחת אסור ולא ידעתי היכן מבואר כן ואולי בירושלמי ואינו לפני כעת שאני יושב בקרית חוצות. אמנם הטעם לפענ"ד דהנה הרמב"ן הובא בר"ן הקשה על הא דמותר בשאר מינים ביו"כ דלאו מנעל הוא דאכתי אסור משום משוי וכתבתי בחידושי ליו"ד סי' שפ"ב דכיון דאינו מותר רק מחמת מכה והרי אמרו דמכה ברגלו אחת מותר ברגלו השניה משום דמכתו מוכיח עליו וא"כ במנעל אסור אף ברגלו אחת משום דהוי משוי. והנה הר"ן חידש דלא שייך משום משוי דהא ביוה"כ דאסור לצאת במנעל א"כ שאר מינים לא מקרי משוי ודפח"ח. איברא דלפ"ז יקשה א"כ מה פריך מקב הקיטע דהא הקיטע דאי אפשר לצאת רק בקב א"כ שוב אינו משוי וא"ל דאכתי אסור משום מנעל דיש לומר דשאני שעם ושאר מינים דלא מקרי מנעל כלל לשאר אדם וא"כ אף דביוה"כ אסור לצאת במנעל מ"מ מנעל לא מקרי דאין שמם מנעל לשום אדם רק דאריא דאיסורא רביע עליה אבל קיטע דהקב שלו הוא עיקר הילוכו א"כ אפשר דמקרי מנעל. אמנם הש"ס שפיר הקשה דא"כ למה ר"י אוסר וע"כ דבזה פליגי דר"מ ס"ל דמנעל הוא מתיר ור"י לא מחשיב מנעל ואוסר וא"כ ה"ה שעם. וזה למדתי מה דמשני רבא דכ"ע מנעל הוא ותמה הרז"ה דא"כ יאסר כל שאר מינים והרמב"ן האריך דה"ק לר"מ ולר' יוסי מקרי מנעל ואנן קי"ל כריב"ן יעו"ש וזה דחוק דאמרו בסתמא דכ"ע מנעל היא. הן אמת דבתוס' ישנים מצאתי שגרס בין לר"מ בין לר' יוסי מנעל הוא אבל לפנינו אין הגירסא כן ולפמ"ש אתי שפיר דזה דמשני דלהקיטע דכ"ע מנעל הוא ובשבת פליגי דגזיר דלמא נפיל ועיין רמב"ן שנדחק במה דאמר ובשבת הוא דפליגי ולפמ"ש אתי שפיר דלענין קיטע קאי דלכך אסור לצאת הקיטע ביוה"כ בזה משום דמנעל הוא והיינו שלקיטע מקרי מנעל אבל בשבת פליגי דלמא אשתמוט מרגלו ודו"ק היטב ובזה יתישב כל שיטת הרי"ף והרמב"ם וכל הגאונים דמתירין בשאר מינים ודו"ק: