עיין בתומים סי' ה' שכתב ראיה להסמ"ע דע"י נרות חשוב יום מהא דכתב בסי' תרצ"ה בב"י דע"י אבוקה חשוב כיממא. וזכורני שכבר כתבתי בזה בגוף הדין של הסמ"ע, אבל כעת אמרתי דאין ראיה משם דכל הטעם דבעי סעודת פורים ביום דימי משתה ושמחה כתיב והיינו ע"פ מה דאמרו ביומא דף ע"ד מאן דאית ליה סעודה לא ליכול אלא ביממא והיינו דעי"ז הוא שבע ויש בו שמחה ולפ"ז כיון דאמרו ביומא שם דף ע"ה וכעי' יממא קאמרינן ופירש"י ע"י אבוקה לכך סגי באבוקה אבל לענין דין דבעינן יום ממש וכדכתיב דינו לבקר משפט או דמקיש לנגעים בזה לא מועיל נירות להחשיב כיום ובש"ע סי' תרצ"ה לא מוזכר כלל דע"י אבוקה יוצא. אך לפענ"ד היה נראה דלכך סעודת פורים לא יצא בלילה משום דבעינן כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והרי המלחמה לא היה רק ביום וא"כ בלילה אין זכר להנס שבלילה נחו מאויביהם אף בימי המלחמה ולפי זה לא מועיל גם אבוקה ולכך נראה דנשמט זאת בש"ע. שוב ראיתי בפר"ח סי' תרצ"ה שכתב טעם דבעינן אבוקה כמ"ש בתחלה ונהניתי אבל לפ"ז העיקר כמ"ש כאן דבעינן זכר לנס:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן פ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.