שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן נ״ג

תמול בש"ק וירא הגיעני ספר שו"ת מהגאון מוה' יצחק מאיר ז"ל מק"ק ווארשא וארשום מה שראיתי קושיא בסי' ג' בהא דיליף ביבמות דף קי"ד קטן אוכל נבילות מהא דאמר לדבר טלי' וטליתא שרי והקשה מה מדמה נבילות לאיסור שבת הא בשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה והרי קטן אין לו מחשבה כדאמרו בחולין דף י"ג ואף במחשבתו ניכרת מתוך מעשיו אית ליה הא קי"ל דהמפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן להוציאן פטור שלא היתה עקירה ראשונה לכך והרי כיון שבשעת עקירה לא היה רק מחשבה בלבד ואף שאח"כ מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מכל מקום ליכא איסור תורה שלא היה כוונתו לכך דבשעה שעקר לא היה רק מחשבה בלבד וקטן אין לו מחשבה זה תורף קושיתו ע"ש. ולפענ"ד נראה דענין מלאכת מחשבת אסרה תורה ראיתי ברש"י בביצה דף י"ג ע"ב שהוא המקום הראשון שמוזכר בש"ס הך דמלאכת מחשבת כתב רש"י ד"ה אלא דמלאכת מחשבת שהוא מלאכת אומנות אסרה תורה שנסמכה פרשת שבת למלאכת המשכן בויקהל והתם מלאכת מחשבת כתיב ע"ש ומדבריו נלמד דאין הכוונה שצריך שיתכוין למלאכה רק כל שעושה מלאכה שהיה במשכן שהיה מלאכת אומנות שהוא מלאכת מחשבת שצריך לחשבו היאך לעשות זה נקרא מלאכת מחשבת וא"כ אף שהקטן אין לו מחשבה מכל מקום המלאכה היא מעשה אומנות ואף שהוא עושה בלא מתכוין מכל מקום המלאכה בעצמה מעשה אומנות ומלאכת מחשבת קרינן ביה ומה דמתעסק פטור בשבת משום דמלאכת מחשבת כתיב כדאמרו בכריתות היינו דזה לא מקרי מלאכה כלל ובמשכן לא היתה מלאכה כזו שלא יצטרך לחשב לעשות כזאת ולכך חופר גומא וא"צ אלא לעפרה פטור משום שזה אינו צריך למלאכת אומנות כלל ועיין בחגיגה דף יו"ד ובב"ק דף כ"ו דאמרו שם דמלאכת מחשבת הוא ג"כ דשתי אמות אינו מלאכת אומנות ולא היה במשכן ודו"ק בכל המקומות דאמרו מלאכת מחשבת היינו חגיגה דף יו"ד ב"ק דף כ"ו וסמך וסנהדרין דף ס"ב וזבחים דף מ"ז כריתות דף י"ט ותמצא דעיקר הכוונה שצריך להיות מלאכת אומנות שכיוצא בזה היה במשכן וחשבו למלאכה באמת אבל כל שעושה מלאכת אומנות כזו אף שהוא אין לו מחשבה מכל מקום מלאכת מחשבת קרינן ביה. והא דאמרו דהמפנה חפצים מזוית לזוית ואח"כ נמלך עליהם פטור שלא היתה עקירה לכוונה זו היינו כיון שמלאכת אומנות שהיה במשכן היה עקירה והנחה וא"כ כל שלא היה עקירה ראשונה לזה הרי לא היה מלאכת מחשבת אבל קטן שאין לו דעת כלל א"כ עקירה והנחה הוו מלאכת אומנות אף שלא נתכוין כלל משא"כ בגדול כל שלא היה עקירה הראשונה לכך לא נעשית מלאכה אומנות שהרי אפסקיה אבל בקטן לא נפסק כלל וז"ב ונכון. והנה הרב הגדול החריף מוה' אורי זאב נ"י הקשה אותי דא"כ למה אינו מתכוין פטור אלמא משום דלא חשב לעשות והשבתי דשם אין הפטור משום מלאכת מחשבת רק כמו בשאר איסורים דפטור אינו מתכוין וכן מצאתי בתוס' כתובות דף ה' ע"ב ד"ה את"ל ע"ש ואני מוסיף דהרי בפ"ר מחייב אף שאינו מתכוין אף דלא חשב וע"כ דעיקר הוא בשביל דהמלאכה הוא מלאכת אומנות רק דלא נתכוין וכל דהוה פסיק רישא הוא חייב וזה ברור: