שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן מ׳ (ד׳)

והנה בשנת תרכ"ה ג' חקת ג' תמוז נשאלתי על אודות האשה שמוצאת קרטין ונקלפות בצפורן והנה כבר האריך הט"ז להתיר וזקני הח"ץ ז"ל סי' ע"ג כתב שהתיר אסור כרת וכבר האריכו בזה קמאי דקמאי ובתראי דבתראי וגם אני בעניי כתבתי בזה. וכעת אמרתי דלפי הנראה דברי הט"ז נכונים דמ"ש הח"ץ דהר"ן לא התיר רק אם נמצא עם מ"ר וע"ז סמך הר"ן דאפילו לר"מ מותר ע"ש. ומאוד נפלאתי על הח"צ איך חשד למאורן של ישראל הט"ז שיטעה בזה ח"ו אבל באמת המעיין בר"ן ימצא שאח"כ כתב הר"ן ועוד שכבר שנינו בפרק תינוקת שאם יש לה מכה תולה במכתה וכו' בכגון זה ודאי הדבר ברור שתולין בכאב הכליות וכו' הרי שסמך ע"ז שהגידו הרופאים שאותן עצמים כמין חצץ אדום דרכן להוולד בכליות והב"י כתב עליו דיש סמך מהא דהיתה מפלת כמין קליפות ע"ש וא"כ חזינן דהר"ן סמך על מה שרגילין להוולד בכליות אף שאינה מרגשת כאב וע"ז סמך הט"ז שאותן קרטין אינם דם ומ"ש שהמרדכי כוון לדם שאותן קרטין קרי דם מאד תמהני דלמה השיג על הט"ז והרי הב"י והד"מ הבינו כן ששם הוה דם ממש ובאמת המעיין במרדכי ימצא דהוה דם ממש רק דכיון שראתה דם על המים לא היה מראה דם ממש רק דיהה וכמין קרטין שאינו דם ממש רק כמין חול והיא דיהה וע"ז כתב המרדכי דניהו דאם ראתה דם עם מ"ר אמרינן דאין דרך לראות דם עם מ"ר והם דם מכה מ"מ כל שראתה אח"כ ג"כ ע"כ דם ממש הוא וגם במ"ר ראתה דם אף שהיה דיהה וכמין קרטין שלא היה מיחוי דם ממש מ"מ הוה דם דהוכיח סופה על תחלתה ולכך יפה כתבו הב"י וד"מ שאין זה ענין לתשובת הר"ן וכ"כ הט"ז ומ"ש הח"ץ ז"ל דהר"ן מיירי מצד הקרטין דאין שם דם עליה וע"ז כתב הח"ץ שהרי משנה שלימה שנינו כמין עפר תטיל למים אם נמוחו טמאה ופירש"י דדם הוא איך הכשיר הר"ן בלי בדיקה תמהני דא"כ יתמה על הב"י שכתב ראיה מהך דהמפלת כמין קליפות והרי שם צריך בדיקה ובאמת שהד"מ השיג כן על הב"י ולכך לא סמך הר"ן ע"ז לבד רק בצירוף שהי' מ"ר אבל הקרטין באמת אינם דם וכיון שהרופאים אומרים שכן דרך להוולד בכליות תלינן בזה ושאני התם הך דהמפלת כמין קליפות דהרופאים לא אמרו שכן דרך להוולד בכליות רק ששפטו בהשערתם שיש לה מכה שממנה הדם יוצא אבל לא חשבו זאת לודאי אבל בקרטין שכן דרך להוולד בכליות ל"צ בדיקה כלל וז"ב ואמת. והנה לבסוף הרגיש הח"ץ בעצמו במ"ש הר"ן ועוד דדם מכה היא ודחה כלאחר יד דמיירי ביוצא עם השתן וגם אינם יוצאים עם דם נדות הנה דחה בקש והמעיין יראה שסמך ע"ז שכן דרך להולד בכליות. גם מ"ש שכשהפוסק מביא הרבה צדדים להתיר אין לסמוך על כל צד בפ"ע. הנה אמת נכון הדבר אבל אם הוא עפ"י חוש והנסיון שהרופאים אומרים כן בזה יש לסמוך והרי סומכין על הרופאים אף באיסור כרת באכילת חולה ביוה"כ וכדומה והרי הורגין הרוצח עפ"י הגדת הרופאים כמ"ש הרמב"ם בהלכות רוצח וא"כ פשיטא שיש לסמוך בזה על הרופאים ועיין בשו"ת הרא"ש כלל ב' סי' ח"י ובשו"ת מהר"ם לובלין סי' קי"א ובשו"ת הח"ץ ז"ל סי' מ"ו ולפע"ד העיקר כהט"ז ז"ל. שוב ראיתי בחידושי הגרשוני שגם הוא כתב שהר"ן חולק על המרדכי כמ"ש זקני הח"ץ ז"ל. ולפענ"ד נראה דדברי הב"י והד"מ והט"ז נכונים שהמרדכי מיירי שראתה דם ממש רק שעל המ"ר היה נראה כמו קרטין והיה דיהה והר"ן מיירי בקרטין ממש ואינו דם כלל וכמ"ש ודו"ק ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ת חלק יו"ד סי' צ"ט שהביא בשם חכמי ליסא שנהגו לסנן השתן ואם תמצא בשתן הקרטין אלו אז טהורה ותולין במכה שבכליות אף בלי כאב והנוב"י תמה דמה ענין סינון השתן אם סמכו על הט"ז הוא מתיר קרטין סתם בלי סינון שתן ואם חששו שמא אין דומה לאותן קרטין א"כ מה מועיל סינון השתן ע"ש שכתב שהשומע שמע וטעה. ולפענ"ד לא טעו דבאמת הם התירו אף בלי הרגשת כאב בכליות והרי לדברי הר"ן בא מהכליות וא"כ היה מהראוי שתרגיש כאב בכליות וע"ז נהגו לסנן השתן שהרי הב"י הביא בסי' מ"ד בשם הרוקח שאבנים שבכליות יורדין לתוך הגיד של שתן ע"ש וא"כ כל שסיננו המ"ר שוב מורה שבא מן הכליות אף שלא הרגיש' כאב וזה ברור: