היה אצלי החריף ושנון מו"ה גבריאל מענקיש נ"י והקשה על מה שהעלה הקצה"ח באבני מלואים סי' כ"ט דקידושי אשה נמי שווי ולא לשום קנין רק שווי הקידושין הם בשו"פ וע"ז הקשה מהא דאיבעיא להו בקידושין דף ז' שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מאי בתר נותן ומקבל אזלינן והא איכא ואיך איכא הא הוא כסף שווי והרי קידושי אשה הוא כסף שווי ושווי אשה הוא לא פחות מפרוטה ובשלמא אם כסף קנין הוא שפיר בעי אי הוה בתר נותן ומקבל והרי איכא עכ"פ כסף קנין אבל אם בתורת שווי הוא א"א לומר בפחות משו"פ שיהי' בזה שווי אשה. והשבתי דהענין הוא כך דבאמת צ"ב היאך שייך בקידושי אשה שווי כמ"ש הט"ז בחו"מ סי' ק"ץ דשווי מקח ל"ש באשה ובאמת אינו מסתבר כלל דאשה אין לה שווי רק פרוטה אמנם צ"ל דענין שווי הוא שהיא יכולה לומר לדידי שוה לי הקידושין אלו כאילו נתן לי מאה מנה ומה"ט כתב הר"ן דהא דחיישינן שמא שו"פ במדי דיכולה לומר לדידי שוה לי ובפחות משו"פ נסתפק הר"ן גבי עגל זה לפדיון בני אי בפחות משו"פ שייך לדידי שוה לי אבל כל ששו"פ שייך שווי ומעתה ג"כ אם בתר נותן ומקבל אזלינן כל שיש שו"פ יכול האב לומר לדידי שוה לי והפרוטה בכלל הו"ל כאילו נתן מאה מנה ושפיר יכול לקדש שתי בנותיו בפרוטה אחת ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.