שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ג׳ (ד׳)

והנה המג"א סי' רפ"ו כתב דאם יש לפניו מוסף ומנחה דמנחה קודמת דוקא כשיש שהות ביום להתפלל שתיהן אבל כשאין שהות מוסף קודם דמוסף אין לו תשלומין ומנחה יש לו תשלומין בערבית והצל"ח תמה דנעלם ממנו הירושלמי דאמר בשם ר' יוחנן דמנחה ומוסף מנחה קודם הוון בעו מימר בשאין שהות ר"ז בשם ר' יוחנן אפילו כשיש שהות ביום מנחה קודם הרי להיפך דבאין שהות ודאי מנחה קודם והיא תימה גדולה וכבר כתבתי בזה הרבה דברים וכעת נראה לי דבר פשוט דהנה למ"ד אבות תפלות תקנו א"כ מוסף אין לו מקום כלל דזה ודאי רק במקום קרבנות המוספין וא"כ מנחה קודם דזה אבות תקנו וזה נתקן אח"כ אבל למ"ד כנגד קרבנות תקנום א"כ אדרבא מוסף יש לו מעלה טפי שנתוסף קרבנות וע"ש זה נקרא מוסף ולפ"ז בירושלמי אמר ר' יוחנן מימרא זו ור"י אית ליה תפלת ערבית חובה ועיין בתוספות ברכות דף ד' ע"ב ולפענ"ד תלוי בזה דאם אבות תקנו הרי הוה תפלות ערבית חובה שהרי יעקב תיקן אבל למ"ד רשות דהוא במקום קרבן וקרבן אינו נקרב בלילה ועיין בירושלמי שם ר"פ תפלת השחר וא"כ לדידיה שוב מנחה קודם אבל לדידן דקי"ל דתפלת ערבית רשות ותפלות במקום קרבן שוב אם אין שהות מוסף קודם וז"ב. ובזה מיושב היטב מה שהקשה בשו"ת שאגת אריה סי' י"ט דלמה אמר ר' יוחנן בדף כ"ז הלכה מתפלל מנחה ואח"כ מתפלל מוסף ולמה ליה זאת והא רבנן ור' יהודה הלכה כרבנן וע"כ דאשמועינן דבדליכא שהות מוסף קודם ולפמ"ש אין ראיה דהרי לר' יוחנן ודאי מנחה קודם אף באין שהות דהרי אבות תקנו וכמ"ש ודו"ק וזהו דקמ"ל ר' יוחנן ודו"ק היטב. והנה לכאורה היה נראה לי דבר חדש כיון דמיירי בשאין שהות להתפלל שתי שמ"ע והנה תפלת מוסף אינו רק שבע ובמנחה הם ח"י ברכות ולדידן תשע עשרה וא"כ מסתמא התפלה של מוסף אינו משתהה כל כך כמו המנחה וא"כ אפשר דלא היה יכול להגיע גם בתפלת מנחה אף לבדו לאמרו כלו ביום ועכ"פ אם היה כן היה נראה לי דיש להקדים מוסף דהרי מנחה בלא"ה לא יגמור כלו ביום ויצטרך להשלים בלילה ומוטב שיתפלל מוסף מבעוד יום ויתפלל מנחה בלילה לתשלומין ובכה"ג ודאי מוסף קודם והנה בירושלמי משמע דהי' מתפללין מוסף ג"כ י"ח ברכות כמ"ש התוספות בברכות דף כ"א א"כ שוב ודאי מנחה קודם ודו"ק: