שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ג׳

ראיתי באור זרוע הנדפס מחדש בזיטאמיר בח"ב הלכות תפלה אות פ"ו שהקשה לר' יהושיע דס"ל תפלת ערבית רשות כמבואר בברכות דף כ"ז ע"ב איך אמר בריש תענית ר' יהושיע אומר מיו"ט האחרון של חג והא תפלת ערבית רשות ואיך מזכירין בה ומזה הביא ראיה דעכ"פ אין לבטלה בחנם כמ"ש התוס' בשם הר"י. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בטעם דתפלות ערבית רשות הוא מבואר בטור וב"י סי' רל"ז משום דהיא נתקן כנגד תמידין שלא נתעכלו מבעוד יום וקרבים והולכים עד הלילה כדאמרו בברכות דף כ"ו וכוונתם מבוארת דהרי אמרו שם תפלת ערבית אין לה קבע שהרי איברים ופדרים שלא נתעכלו קרבים והולכים כל הלילה ומה שאמרו תפלת ערבית אין לה קבע מפרש בש"ס דף כ"ז דהיינו כמ"ד תפלת ערבית רשות וז"פ ולכאורה צריך ביאור הא היום הולך אחר הלילה ונמצא דתפלה ראשונה של היום היא בלילה ולדעת הרמב"ם עיקר תפלה מן התורה אינו רק פעם אחת ביום ואח"כ אינו רק מדרבנן וא"כ למה לא נתנו ללילה משפט הקדימה שזו יצאה ראשונה. אך הדבר נכון דהרי תפלות כנגד תמידין תקנו ובקדשים הלילה הולך אחר היום ולכך תפלת ערבית רשות וז"ב. ולפ"ז אני אומר דבר חדש דזה דוקא בשאר ימים אבל ביו"ט דהיום הולך אחר הלילה לענין מלאכה וכדומה א"כ בזה ודאי גם לענין תפלה עיקרה בלילה דזה ראשונה ומגו דנחשב לילה ראשונה והיום הולך אחר הלילה לענין מלאכה וקדושת יו"ט ממילא מקרי לילה גם לענין תפלה ומיושב היטב קושית או"ז. ובזה מיושב היטב קושית התוספות ריש פרק תפלת השחר דלמה ליה לומר הטעם דטעה ולא הזכיר יעלה ויבא ערבית אין מחזירין משום דאין מקדשין החדש בלילה ת"ל דהא ת"ע רשות ולפמ"ש אתי שפיר דאם היו מקדשין החדש בלילה א"כ היה היום הולך אחר הלילה בזה לענין קידוש החדש שוב היה תפלת ערבית חובה בלילה ולכך הוצרך לומר דאין מקדשין החדש בלילה. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הב"י שהביא דברי הי"מ שהביאו התוספות דדוקא בלילה הראשונה אין מחזירין לפי שאין מקדשין אבל בלילה שניה שכבר הוא חדש ומקודש מיום שלפניו מחזירין וכתב הב"י שכן הוא באו"ח אבל הן דברי תימה שהן נגד הגמרא דאמרו ל"ש מלא ול"ש חסר ותמה המהרש"א דהש"ס קאי על לילה הראשונה אבל השניה שפיר יש לומר דמחזירין והוא תימה גדולה ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא כל שכבר מקודש מיום שלפניו שוב יקשה הא תפלת ערבית רשות וא"ל שכיון שאין מקדשין הלילה הולך אחר היום דזה אינו דכל שכבר מקודש מבעוד יום לא שייך הטעם שאין מקדשין החדש ודו"ק ויש לפקפק אבל מכל מקום נכון הדבר. והנה במ"ש שם טעה ולא הזכיר של ר"ח בלילה אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמר בשחרית כתבו התוספות דלא גרסינן ליה דהא בלא"ה אין מקדשין החדש בלילה ולפמ"ש הי"מ נ"מ ללילה שניה. והנה בשו"ת הגאון מוהר"ח כהן ז"ל בא"ח סי' ב' הקשה על קושית התוס' דמה מקשים ות"ל דתפלת ערבית רשות דלמא רב למ"ד חובה קאמר וכדאמרו סוף יומא ולפע"ד נראה דהנה במה דאמרו ערבית אין מחזירין לפי שיכול לאמרו בשחרית לפענ"ד דוקא דאם תפלת ערבית חובה שייך שיכול לאומרה ביום שהוא מעין תפלה אבל כשזה רשות וזה חובה מה מועיל מה שיאמרו ביום הא בלילה אין חיוב רק שא"י לבטל בחנם וכל שכבר בטל מה מועיל מה שיזכיר ביום וא"כ ע"כ למ"ד רשות אמר דלמ"ד חובה היה לו לומר שיכול לאמרו בשחרית כן נראה לפענ"ד לחומר הנושא: