שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ז (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרכ"ג הגיעני מכתב מהרב המופלג מוה' אליעזר זאב וואלף נ"י מ"ק ווארניב במדינת הגר ששאל אודות המקוה העשויה מכבר בעירו מנסרים של עץ המחיצות בקרקע ומיד טממו בעפר סביביו ואח"ז הניחו נסרים למטה ברצפה כמו שהעיד החתם סופר שכך פסק להתיר דהוה החקיקה והבנין כאחת וע"פ המקוה נמשך נהר קטן הבא מבין ההרים ונעשה צינור של עץ להמשיך על ידו מים מן הנהר ההוא אל המקוה כך היה מקדם וכאשר עלה בדעת הקהל לחדש המקוה עם יורה וביטען לחמם המקוה ע"י דאמפף צוו לחפור באר עמוק תחת רצפת המקוה ולעשות פלומפא ולקבוע קצהו התחתון בבאר הלז להוציא על ידו מים לחמם היורה ולהמשיך לכל האמבטאות ועלה ברצון קצת מלומדי תורה לנקוב הנסר כשפופרת הנוד הקבוע ממעל להבאר יען כי נתמלא הבאר על כל גדותיו ויהי' תמיד מים חמים במקוה גם ע"פ הדין אמרו כיון שהנהר מבחוץ גם הוא שרשו מן המעיין ומתחת בא המעיין ויחדיו יהיו תמים ע"י נקב כשפופרת הנאד ברצפה ולא יוצרך לדקדק בעת נקיון המקוה לבל יפול ג' לוגין מים שאובים ומעלתו אמר שאין לעשות כן אם מצד הנהר הא לדעת הרבה פוסקים שהנהר אסור לטבול בו וא"כ צריך ליתן עליו כל חומרת נוטפין להיות באשבורן ובפרט לפמ"ש בתה"ד דנהר קטן גם לר"ש יש להחמיר כמ"ש המרדכי בשם רמב"ן ואם נמשך למקוה שהוא זוחלין וע"י השאבת הפולמפא אם יקבע תחת הרצפה יוסיף תמיד להזחיל מנקב להשלים השוליים החסרון והרי מבואר בשו"ת נודע ביהודה וחתם סופר דנקב בתחתית המקוה שהמים נזחלים שם יש פסול זוחלין ונראה דה"ה בנדון דידן הוה זחילה גמורה ופסול ובפרט בנהר זה שלפעמים מונעין המים בכוונה כגון שהן עכורים ומבואר בשו"ת מעיל צדקה סי' ל"ב דבימי הקור כשהמים נגלדים בצינורת מקרי מופסק ואין לסמוך על הבלנין שישבתו ממלאכת הפלומפא בשעת טבילה כי המלאכה מרובה שזה יכנס וזה יוצא ואין להאמין להם ואם באנו לסמוך כל החיבור לבאר התחתון לומר שאין פוסל בו זחילה הנה לפמ"ש התה"ד הובא בט"ז ס"ק ג' פשיטא דכאן ל"מ תירוצו ומ"ש הט"ז להשיג על תירוצו הש"ך מישבו בס"ק ל"ב ל"ג ועיין ט"ז ס"ק כ"ב וגם תירוץ הט"ז דיש חשש שמא למעלה היא ממי גשמים ולא מהני חיבור למטה למי שטובל למעלה דהוה קטפרס א"כ גם כאן הוא קטפרס מה שזוחל דרך הנקב ולא מהני חיבור דלמטה למי שטובל למעלה והאריך בזה וע"כ צוה מעלתו לקבוע הפלומפא על רצפת המקוה מלמעלה כדי שיהיו המים המתערבים דרך הנקבים עם מי הבאר שוקטים ונחים כדברי הריב"ש וע"ז שאל חוות דעתי:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.