שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן כ״ג (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה במ"ש בשם א"ז ור"ת דאם כפוה היינו דוקא ב"ד אבל אם לא כפוה ב"ד לא נאסרה להנשא ולמעלה לא ידעתי פירושו וכעת י"ט למבנ"י שנת תרכ"ד אמרתי עפמ"ש המרדכי פרק אלו מציאות והובא בחו"מ סי' רנ"ט דיכולין לכוף על לפנים משוה"ד ולפ"ז כל שיש סכנה אף שהיא פטורה בגרושה אבל מכל מקום יכולין הב"ד לכופה שתיניק ושוב חל שם מניקת עליה ואסורה להנשא וזה דוקא כל שכפוה אבל אם לא כפוה לא חל שם מניקת ועיין בחבורי יד שאול סי' רנ"א שהארכתי בענין שכופין על לפנים משורת הדין. ובזה יש ליישב שינוי הסוגיות שביבמות תלה האיסור במי שרוצה לישא ובכתובות תלו בה לא תנשא ולא תתארס וכבר האריך בזה הנוב"י וכתב דמזה ראיה להר"ש דבגרושה אינה משועבדת ורק שאם רוצית להניק לא ישא הוא אותה דלמה יפסיד שעבודו של תינוק כל שרוצית להניק ע"ש ודבריו תמוהים דממנ"פ אם היא רוצית להניק ממילא לא תרצה להנשא ואם תרצה להנשא שוב אינה משועבדת ותוכל לשמוט הדד מפיו ושוב גם הוא מוסר לישא אותה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אם מכירה כופה אותה בב"ד לעשות לפנים משורת הדין ולכך תלו איסור בו דלא ישא אותה טרם שמכירה דאם לא ישאנה יוכל להיות דתניק עד שיהיה מכירה ואז יוכל הב"ד לכופה ומה גם דעכ"פ בשיעור שלשה חדשים שהיא אסורה להנשא משום הבחנה בודאי תניק אותו וא"כ ממילא יהיה מכירה דזה שיעור הגדול להכרה כמבואר בכתובות דף נ"ט וא"כ שוב נוכל לכופת בב"ר שתעשה לפנים משורת הדין לכך לא ישא אותה דאף טרם שכופין אותה מכל מקום עד שנצטרך לכוף אותה יותר טוב שנגזור עליו שלא ישאנה וא"כ ממילא תניק אותו. איברא דגוף הדבר שכתבתי דמה שכופה הוא שתעשה לפנים משוה"ד לכאורה ל"ד לשם דשם מבואר דעכ"פ לפנים משוה"ד צריך להחזיר וממילא כופין אותו שיעשה לפנים משוה"ד אבל הכא למה יכופו הא אינה משועבדת כלל וצריך לומר כיון דיש סכנה לולד אף דצערא דגופא עדיף כמבואר בנדרים דף פ' דהוא לכביסה קודם לסכנה דאחרים וכן קי"ל ועיין באהע"ז סי' פ' מכל מקום כל שיש סכנה א"כ בודאי לפנים משורת הדין ודאי ראוי ונכון שתעשה כן וא"כ שוב נוכל לכפותה שתעשה לפנים משורת הדין. ובזה יש לומר דלכך העתיק הרמב"ם הטעם דדחסה משום דכיון דעכ"פ יש קצת טעם משום דחסה שוב נוכל לכופה שתעשה לפנים משורת הדין דניהו דמן השמים ירחמו עכ"פ לפנים משוה"ד ודאי חייבת ולכך כופין אותה. ובזה מיושב קושית הקדמונים דלמה צריך טעם לג"ח משום הבחנה ות"ל דאסורה משום דסתם מעוברת למניקה קיימא ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר מה שכופין בגרושה הוא רק משום שזה שיעור הכרה וכמ"ש וא"כ כל שלא נודע הגזירה דצ"א יום שוב לא שייך זאת ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.