שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ט

בענין קידושי קטן. ע"ד קטן שקידש לו אביו אשה ורציתי לדעת אם לחוש לדעת הר"י ברזילי שחשש לקידושי תורה משום שזכין לאדם שלא בפניו. הנה כבר מחו לי' המהרי"ט חלק אהע"ז סי' מ"א מאה עוכלי מהא דאמרו בקידושין דף י"ט ואי אמרת דמייעד א"כ מצינו אישות לקטן ואי ס"ד דיכול לזכות לו קידושין א"כ בלא"ה מצינו אישות לקטן ע"ש. והנה בחידושי לאהע"ז סי' מ"ג כתבתי בזה. אמנם כעת עיינתי בזה ונראה לי דבר חדש עפמ"ש בחידושי לח"מ סי' רל"ה במ"ש רבינו בפכ"ט ממכירה דקטן שקונה קרקע ונתן דמים והחזיק בקרקע תעמוד בידו אף על פי שאין ממכרו בקרקע כלום שהקטן כמי שאינו לפנינו וזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו וכתב ה"ה ראיה מהא דקם ואקני' לבנו קטן ודבריו תמוהים דשם הי' מתנה וכבר כתב ה"ה בעצמו ריש פכ"ט שם דבמתנה הוא מן התורה דדעת אחרת מקנה אותו אבל במכירה דצריך ליתן מעות ואין נתינתו כלום לכך הלוקח אינו מקנה לו וא"כ מה ראיה ממתנה למכירה וכתבתי שם דבאמת לכאורה יקשה למה לא יזכה גם במכירה הא דעת אחרת מקנה אותו וצ"ל דכ"ז שאין לו דעת להקנות לו מעות גם הוא אינו מקנה לו הקרקע עבורו. וכמ"ש הרמ"ה בכתובות גבי בר שטיא. ולפ"ז אחר שחז"ל תקנו שבמטלטלין מקחן מקח מפני דרכי שלום וא"כ כיון שעכ"פ יוכל להקנות לו המעות מדרבנן שוב ממילא קונה הוא הקרקע מן התורה דדעת אחרת מקנה אותו והארכתי בזה. וכעת ראיתי בקצה"ח סי' רל"ה שהרגיש בזה במקצת ושמחתי ולפ"ז אני אומר גם בזה דבאמת הקטן יוכל לקדש מן התורה דדעת אחרת מקנה אותו וכבר האריך בזה הנוב"י מהד"ת ובא"מ סי' מ"ג דאמאי לא יוכל לקדש מן התורה הא דעת אחרת מקנה לו וצריך לומר כיון דהוא צריך לתת כסף הקידושין א"כ אינה מקנית לו כ"א שיתן לה המעות קידושין וכל שויא א"י להקנות הקידושין גם היא אינה מקנית לו עצמה וז"ב. ולפ"ז אחר שתקנו חז"ל שבמטלטלין יכול להקנות א"כ הקידושין יכול להקנות עכ"פ מדרבנן שוב ממילא מקודשת מן התורה דדעת אחרת מקנה לו וז"ב. ומעתה זה דעת ר"י ברזילי דמקודשת מן התורה כיון שדעת אחרת מקנית לו ואפילו נימא דבקידושין לא תקנו חז"ל שיכול להקנות גם מדרבנן דלא תקנו רק בשביל כדי חייו עכ"פ כשאבי' נותן כסף הקידושין ומקנה לה היא מקנית עצמה בשביל זה לבנו מן התורה וז"ב לדעתי. ולפ"ז ל"ק הקושיא הנ"ל דמן התורה באמת אינם קידושין רק אחר תקנת חז"ל דבמטלטלין יכול להקנות מדרבנן שוב הקידושין מן התורה ושם דפריך על הקרא שפיר פריך א"כ מצינו אישות לקטן וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה מאי פריך א"א מיעד א"כ מצינו אישות לקטן דמה קושיא דעל הכתוב ליכא לאקשויי דמן התורה באמת לא יועיל ואימא דעכ"פ לאחר שתקנו חז"ל דיכול להקנות שוב חל היעוד מן התורה וכמ"ש לדעת הר"י ברזילי. אמנם נראה הדבר נכון דאם נימא דמעות הראשונים לקידושין נתנו א"כ הי' מועיל גם מן התורה דבאמת דעת אחרת מקנה לו ורק דכל שהוא אינו נותן כסף הקידושין אינה מקניא לו מן התורה וזה שייך בשאר קידושין אבל ביעוד דמעות הראשונות לקידושין נתנו שוב יוכל להקנות מן התורה וע"ז פריך כל דנימא דיכול ליעד לבנו הקטן ממילא חלו מעות הראשונות לשם קידושין א"כ מצינו אישות לקטן מן התורה ממש אף בלא תקנת חז"ל והיאך נפרנס לקרא דאישות פרט לקטן. ובזה מיושב מה דאמר הכא ביבם בן תשע שנים הבא על יבמתו דמדאורייתא חזי לי' ונדחקו רש"י ותוס' למה בזה חזי לי' מן התורה ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דבכסף אינה מקודשת מן התורה משום דלא הקנה לה הכסף הקידושין מן התורה אבל בביאה דקנה לי' מן התורה כיון דדעת אחרת מקנית לו א"כ הו"א דהם קידושי תורה ואישות הוא וע"ז קמ"ל מקרא דמכל מקום אינו מת על ידו וז"ב. ובזה מיושב הא דאמר הש"ס מה הוה עלה ותמה הנוב"י סי' ס"ג ס"ד בחלק אהע"ז דמה פריך מה הוה עלה הא כבר פשוט ר"ז דא"א דמייעד מצינו אישות לקטן. ולפמ"ש אתי שפיר דאם נימא דלאו לקידושין נתנו מעות הראשונות כדר"ן בר"י א"כ שוב י"ל דמייעד ואפ"ה לא מצינו אישות לקטן מן התורה ממש דמדאורייתא לא היה מועיל. ובזה י"ל הא דאמר שם ואבע"א מאי מדעת מדעת דידה ותמה בנוב"י שם דע"כ מאי שייאטי' להא דאמר אין יעוד אלא בגדול ואין יעוד אלא לדעת ומה סמיכות היא. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דאין יעוד רק מדעת משום דמעות הראשונות לאו לקידושין נתנו לכך אין יעוד אלא בגדול מן התורה דלא שייך דעת אחרת מקנה כיון דצריך כסף קידושין וכמ"ש. ומה שהקשו המהרי"ט והנוב"י שם מהא דאמרו בגיטין דף פ"ה קטן אתי לכלל הויה והא יכול להיות גם בקטנותו קידושין ע"י אביו לפענ"ד נראה לפמ"ש דעיקר הקידושין בא אחר שחז"ל תקנו שבמטלטלין יכול להקנות והנה כבר נודע מ"ש הר"ן דכל שיש איסור לא תיקנו רבנן הקניה ועיין בפ"ט מזכייה במלמ"ל מ"ש בזה ולפ"ז שם דיש איסור עי"ז שהוא שייר זאת ממילא ל"מ הקני' דרבנן ושוב אינה מקודשת וז"ב. ומ"ש המהרי"ט מהא דאמרו בב"ב דף קנ"ו וכי מאחר דבדקנו אותו לקידושין ל"ל בדיקה לגירושין הא משכחת לה דלא בדקנוהו לקידושין וכגון שאביו קידשה לו לפענ"ד נ"ל בפשיטות דהוא מקשה על לשון של שמואל שאמר בודקין לקידושין וכן לגירושין א"כ ע"כ מיירי בגווני דצריך בדיקה לקידושין כגון שקידש בעצמו וא"כ למה לי בדיקה לגירושין: