שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ז (ד׳)

והנה לכאורה הי' קשה לי בראשית ההשקפה אמאי נותנין לה בחזקת שהוא קיים היאך מועיל חזקתו שהוא בחזקת קיים לאשה הא כתב הרמב"ן דחזקת פנויה של זו לא מהני לקרובתה והובא בב"ש סי' ל"ה ס"ק למ"ד ומצאתי בנוב"י חלק יו"ד סי' וא"ו שעמד בזה ע"ש ולפענ"ד הדבר נכון דהנה באמת צריך ביאור כוונת הרמב"ן דאמאי לא מהני חזקת פנוי' של זו לקרובתה. ולכאורה י"ל דהכוונה עפמ"ש במקום אחר דחזקה לא שייך רק על מי שאנו דנין דאטו ליכא נשואות בעולם ורק על אותה אשה שקידש שאנו דנין מוקמינן אותה בחזקת שהיא פנויה וא"כ מה לה ולחזקת קרובתה שאין אנו דנין ואטו בשביל זו דמחזקינן בחזקת פנויה לא תוכל להיות קרובתה בחזקת נשואה כיוצא בדבר כתב הב"ש סי' י"ז ס"ק פ"ד דחזקת חיים לא שייך באיש שלא נודע כלל אם הוא חי וכוונת דבריו הארכתי במקום אחר דאטו ליכא מת בעולם ורק על אותו שאנו דנין מוקמינן בחזקת חי אבל איש אחר שלא הי' לו חזקת חי לפנינו לא שייך לדונו בחזקת חי. אבל אחר העיון לא דמי דשם לא נודע מי זה האיש הנטבע ולא שייך לתת לו חזקת חי אבל כאן אנו דנין על שתיהן עליה ועל קרובתה שיש לשתיהן חזקת פנויה. אמנם נראה דהכוונה היא עפמ"ש הריטב"א בחידושיו לעירובין דף ל"ו בשם הר"מ ב"ר שניאור דעיקר חזקה יש לכוין על דבר שנולד בו הספק ולכך גבי מקוה אמרינן העמד מקוה על חזקתה ולא העמד טהרות על חזקתן ע"ש ואם שהוא כוון שאין לדון על המסתעף מהדבר רק על עיקר שורש הדבר ע"ש עכ"פ מכללות דבריו יש לדון דעיקר אנו דנין על הדבר שנולד הספק ולא על דבר אחר שנשתלשל ממנו ה"ה כאן בעת שקידש אותה אשה אנו דנין על אותה אשה ולא על הקרובות שאינו רק דבר שנשתלשל דאם קידש קרובתו ממילא תאסור בה ע"ז לא שייך לדון דכעת נולד הספק בה ולא בקרובותיה ומ"ל בזה כעת אם קרובתה יש לה חזקת פנויה או לא. ולפ"ז זהו דוקא שם אבל כאן הא כל עיקר חזקת א"א שלה נצמח ע"י חיותו של זה וכשאנו אומרים שזה מת נפסק חזקת א"א שלה א"כ איך שייך לומר דמה מועיל חזקת קיים שלו להא דהעיקר חזקת א"א שלה וע"ז אנו דנין והשתי חזקות קשורות זו בזו ולא שייך לומר דזה מסתעף מזה ובזה ל"ק גם מחזקת הנגע דמה מועיל חזקת הנגע לזה שבבית ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר אנו דנין על מקום הספק וממילא נמשך דברים המסתעפים ממנה ואדרבא לא מהני חזקת איש זה לעיקר הדבר שנולד הספק וז"ב כשמש. והא דאמרו בכתובות דף ע"ו רישא מנה לאבא בידך סיפא מנה לי בידך ופירשו התוס' ורש"י דחזקת האשה ל"מ לגבי האב היינו משום דשם עיקר הספק על הרשות שהוא עומדת אם ברשות אב או ברשות הבעל וא"כ מה מועיל חזקת האשה להאב הא חזקה לא שייך רק במקום שנולד הספק ודו"ק: