שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו

הנה מצאתי בספר החיים להגאון מוהרש"ק ז"ל סי' תרי"ב שהקשה בהא דאמרו בכריתות דף י"ג יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבע חטאות ואשם אחד דהיינו אשם מעילה וע"ז הקשה לפמ"ש הרמב"ם פ"י מתרומות הלכה י"א דנזיר ששגג ושתה יין של תרומה פטור מחומש ופירש הכ"מ משום כיון דנפשו של אדם חותה מן האיסור שוב אינו שתיה וסיכה כלל ופטור מחומש ע"ש וא"כ ניהו דבמעילה גלתה התורה דחייב בשגגה אף דלא נהנה דלא משכחת לה מעילה רק בשוגג וכמ"ש המפרשים אבל כל שאכל חלב ונותר דהמה אסורים בפני עצמן שוב למה יתחייב אשם מעילות. ואמרתי לתרץ דכיון דמעילה חייב בשו"פ אף שלא אכל כזית וכמבואר פ"א ממעילה ע"ש במשנה למלך א"כ משכחת לה החיוב דמעילה אף שלא נתחייב עדן משום חלב ואף דחלב אסור בח"ש מכל מקום התורה חייבה במעילה אף שלא חשוב הנאה א"כ אף שאסור משום חלב כל שלא נתחייב ואינו רק ח"ש נתחייב אשם ולא שייך שנפשו של אדם חותה מן האיסור כל שאינו רק חצי שיעור כנלפענ"ד. ולפמ"ש בש"ע ליו"ד סי' ש"ט בחידושי ליישב סתירת הרמב"ם במ"ש באכל ביוה"כ דחייב אף שנתערב איסור אחר וכתבתי לחלק בין אם אסור שלא כדה"נ או מותר דמצטער לא עדיף משלא כדה"נ א"כ במעילה דחייב אף שלא כדה"נ א"כ אתי שפיר הקושיא ודו"ק. אמנם העיקר נראה לי דהנה באמת הקשו התוס' דבמעילה למה יתחייב המשלח הא זה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן אף לשמאי וכתבו דחייב על הגבהה ואני חשבתי דבאמת גם השליח לא נהנה דנפשו של אדם חותה מן האיסור ורק דהתורה חייבו אף שלא נהנה א"כ שוב לא שייך זה נהנה וכן מצאתי באחרונים ולפ"ז לא שייך לומר דכל שאיסור אחר מעורב שוב לא חייב דנפשו של אדם חותה מן האיסור דהרי התורה חייבה למשלח אף במקום שזה נהנה ושם לא שייך כלל ענין נהנה ואף שאינו נהנה כמו המשלח דלא נהנה מכל מקום חייב על הגבהה וא"כ שוב במעילה חייב אף שאיסור אחר מעורב בו ודו"ק היטב: