שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ב

ע"ד מה שהארכת בסוגיא דבולמוס וביקשת להעמידך חוות דעתי ומה שחדשתי בזה אמרתי להעתיק אפס קצה כי אין הזמן גורם היום מעלי יומא דכיפורי שנת תר"א. מ"ש בשם הגאון שארי בעל נוב"י מהד"ק סי' ל"ו על מ"ש רבינו פי"ד מהמ"א טבל ונבילה מאכילין אותו נבילה שהטבל במיתה וע"ז הקשה הא דעת רבינו בפ"א מתרומות הלכה כ"ו דתרומה בזמן הזה מימות עזרא ואילך אף בא"י אינו רק מדבריהם וא"כ נבילה חמור מטבל. באמת שקושיא גדולה היא ומ"ש ליישב בזה המעיין יראה שהוא דחוק. ולדעתי נראה בזה דבר חדש דהנה המ"ל בפ"ז מתרומות הלכה י"ז האריך להוכיח דאף בתרומה בזמן הזה אין אומרים בזה ספיקא דרבנן להקל ע"ש שהאריך בהוכחות נאמנות ומישב בזה קושית הכ"מ על הרמב"ם ואני בחידושי לרמב"ם שם המתקתי הדברים דבאמת דעת רבינו בשרשיו ובספרו היד דהעובר על תקנת חז"ל הוא עובר בעשה ול"ת דלא תסור ועשית ככל אשר יורוך והרמב"ן תמה עליו דא"כ ילקה על דבריהם דיהי' כשל תורה וכתבו הזהר הרקיע והמג"א ובקרית ספר בהקדמתו ביאר הדבר באורך דחז"ל מחלו על הדברים ולא עשו אותו כשל תורה כדי שיהיה הבדל בין דבריהם לשל תורה ולכך ספיקו להקל ע"ש ולפ"ז זהו כשיש באותו ענין דין דאורייתא עד"מ כל השבותין במלאכת שבת וכדומה שפיר ספיקו להקל ואין לוקין ונסקלין על דבריהם דאל"כ במה יודע איפוא ההבדל שבין דאורייתא לדרבנן וזה כמחילה ורשות מאתם אבל בתרומה בזמן הזה שאינו בכל מקום רק מדרבנן ואין תרומה נוהגת כלל מדאורייתא אף בא"י דבעינן ביאת כולכם שפיר אלמוהו חז"ל לתקנתם כשל תורה ולכך ספיקו להחמיר דא"ל דא"כ לא יהיה הבדל בין דאורייתא לדרבנן דהא לא משכחת דאורייתא כלל ולפ"ז ה"ה לענין מיתה אפשר דחז"ל אלמוהו לדבריהם כשל תורה ושפיר כתב רבינו שהטבל במיתה דממנ"פ בזמן הבית או לעתיד ברצות ד' במהרה יבנה א"כ יהי' טבל דאורייתא ובזמן הזה ג"כ חייב מיתה. ואף אם נימא דלענין מיתה לא אלמוהו חז"ל לתקנתם ואינו מצווה רק בעשה ול"ת עכ"פ חמור מנבילה דאינו רק לאו בעלמא ומ"ש רבינו שהטבל במיתה קאי בזמן הבית ולעתיד כיון דגם לדידן עכ"פ הדין משכחת לה ומה שסתם שאין דרכו לכתוב שאינו מפורש בש"ס וכמ"ש כעין זה הנוב"י לפי דרכו. ראה זה הערה חדשה לדעתי: