שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן ק״צ (ד׳)

והנה נשאלתי מהרב החריף מוה' יעקב סגן כהן נ"י ממקילניץ במעשה שאירע לידו שאחד הלוה על המשכון בריבית רק שלא התנה בדרך היתר ונאבד המשכון וזה מודה שבודאי לא היה נותן המשכון בחנם אף בלי היתר עיסקא אם חשוב ש"ש לפמ"ש הסמ"ע סי' ע"ב ס"ק י"ז והש"ך ס"ק כ"א דכל שלוקח ריבית הוה ש"ש בשביל הריבית וכאן שבאמת עפ"י הדין אינו רשאי ליקח ריבית רק שהוא אמר שלא היה חושש לאיסור ריבית והיה לוקח אם הוה ש"ש בשביל זה. והשבתי דלפמ"ש התוספת מה שמחזיר המשכון חשוב ריבית דברים וא"כ כיון שרוצה ליקח ריבית מכ"ש שלא הי' מחזיר המשכון על יו"ט וכדומה בלי מתנה וכל שלא קנה משכון שוב הו"ל הנאה וזה ודאי דזה הי' ליקח דזה לא משמע לי' לאינשי לריבית ועל שיוכל להגיע לו הנאה אף בדרך רחוק הוה ש"ש וכמו במעות שותפיו כל דיכול להשתמש בו הו"ל ש"ש וגם עכ"פ תפיס לי' אחוביה והו"ל ש"ש וגם נראה כיון דיכול לקדש בו אשה וכדומה מחשב ש"ש ואף דבמשכנו בשעת הלואתו לא חשיב ש"ש דלא קני לי' וא"י לקדש בו האשה מכל מקום כיון דזה רצה ליקח ריבית מכ"ש ריבית כזה שישתמש בו לקדש האשה או לקנות על ידו דזה אינו רק ריבית דרבנן ואי תפס לא מפקינן מיניה ומן התורה מותר ריבית כזה שוב הו"ל ש"ש דהא יוכל להנות בו עכ"פ שימוש פרוטה די בכך. וע"כ נראה לפענ"ד דהוה ש"ש ועדיין צ"ע: