שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן י״ט (ד׳)

והנה בהך דבת אחותו אמר מוהר"י הנ"ל ליישב בדברי הרשב"א דברי הטור שכתב בסי' קכ"ו באהע"ז דמספק קטלינן לה ותמהו עליו דמספק לא קטלינן לה ואמר הוא דבאמת יש לאוקמא בחזקת א"א רק דאין מחזיקין מרשות לרשות ולפ"ז כיון דאמרו שם דאהני דלכתחלה לא תנשא והיינו כיון דעכ"פ לכתחילה לא תנשא שוב מהראוי לאוקמא בחזקת א"א ולא שייך דאין מחזיקין מרשות לרשות דהא לא יצאה מרשות הבעל עדן. ובזה נתיישב דברי הטור דלכך קטלינן מספק ע"ש. ובזה לישב שיטת הראב"ד גבי מאוחר כיון דעכ"פ לגבי פירות לא נפקא מרשות הבעל שוב שייך משום זנות. והנה אף כי דבר חכמה הוא וכמדומה שכבר קדמוהו בזה המחברים אבל אין הדברים נכונים דהא במה דאמרו אהני דלכתחלה לא תנשא הוא גם למ"ד משום פירי וזה ס"ל דזנות לא שכיחא וא"כ לא שייך לחוש משום זנות רק משום פירי ולגבי פירי לא שייך זאת וגם גוף הדבר לפענ"ד אינו נכון דגם אם לכתחילה לא תנשא אבל לגבי רשות הבעל יצאתה מרשותו דהא אם ירצה להחזירה בודאי יצטרך קידושין מחדש ומידי דהוה אם לא נתגרשה אלא ממנו דריח הגט הוה וא"כ יצאת מרשות הבעל. ובגוף דברי הש"ס דאהני דלכתחלה לא תנשא נראה לי ע"פ קושית התוס'. הנ"ל דלוקי בחזקת א"א ולפענ"ד נראה דאם לא תקנו זמן שוב לא שייך חזקת א"א דהא בידו לגרשה וכל שבידו לשנות החזקה לא שייך חזקת א"א והרי באמר גרשתי דנאמן מכאן ולהבא מטעם בידו ניהו דלמפרע אינו נאמן משום דאין בידו לגרש למפרע אבל זה דוקא אם תקנו זמן בגט ואין בידו לומר שגרשה למפרע אבל אם לא היו מתקנין זמן שוב הוה בידו ולא שייך חזקת א"א וז"ב. ומעתה כל דלכתחלה לא תנשא שוב אין בידו דהא העדים אסורים לחתום ובידו באיסור ובפרט בדבר שתלוי באחרים בודאי לא הוה בידו ושוב מוקמינין אחזקת א"א. ובזה יתיישב דברי הטור דלכך קטלינן מספק דהא אינו בידו כיון שצריך לכתוב זמן וז"ב. וגם דברי הראב"ד נכונים כיון דצריך זמן משום הפירי שוב אין בידו ודו"ק. עוד אמרתי ע"פ דברי הפ"י שהקשה הא צריך התראה ותקבל ותאמר אעפ"כ וא"כ היאך יוכל לחפות וכתב דיכולה לומר שחקתי לפי שיש לה גט ולפ"ז אחר שתקנו זמן ולכתחלה לא תנשא בודאי לא שחקה דהא יש ריעותא בגט ודו"ק היטב: