שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״א

נשאלתי לבאר לך דברי הרא"ש התמוהים במ"ש פ"ק דביצה דעגל שנולד ביו"ט מותר לשחטו ביו"ט והוא דכלו לו חדשיו אבל לא כלו לו חדשיו לא ובעינן שיפריס על גבי קרקע כמבואר פא"ט וכ"כ הטור באו"ח סי' תצ"ח ותמה הר"י והב"י שם דע"כ לא אוקמא בהפריס על גבי קרקע רק באם לא נימא כר"נ דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים אבל לפי מה דקיי"ל כר"נ א"כ למה צריך שיפריס ע"ג קרקע. והנה בחידושי להלכות י"ט הארכתי בזה. וכעת נראה לי דהנה הד"מ כתב ליישב דלענין לשחטו ביו"ט שפיר אסור שמא ימצא בו טריפות והט"ז ביו"ד סימן ט"ו תמה עליו דלמה יאסור כיון דבית הרחם אין בו משום ריסוק איברים ומידי דהוה אעוף שנדרס. ומ"ש הב"ח דעוף הנדרס היה לו חזקה משא"כ בזה דלא היה לו חזקה כבר כתב המג"א סי' תצ"ח דגם כאן יש לו חזקה דאתיא מכח רובא ע"ש. והנה לכאורה הי' מקום לומר ע"פ מ"ש הנוב"י בסברת רבינו מנחם מיוני שהביא התוס' בקידושין דף מ"ה דלשמא קיבל לא חיישינן שמא יקבל חיישינן וכתב הנוב"י הטעם משום דחזקה אלולא דילפינן מקרא בחולין דף יו"ד לא ידעינן לה ושם החזקה על לעבר ולא על להבא ע"ש ובתשובה הארכתי בזה. ולפ"ז כאן בשלמא לענין איסור אכילה שפיר שייך לומר דבית הרחם אין בו משום ריסוק אברים דיש לה חזקה דאתיא מכח רובא אבל לענין יו"ט דחיישינן שמא ישחטנו ויהיה טריפה וחיישינן שמא יתרסקו אברים אח"כ ע"י הדוחק שהי' לו יקרה לה חולשא אח"כ שיתרסק ועל זה לא מועיל החזקה על להבא. כן הי' נראה לכאורה אך זה אינו דע"כ לא אמרינן חזקה על להבא רק כמו התם דחיישינן שמא יקבל קידושין או שמא ימות דע"ז אין לה חזקה אבל כאן כיון דבית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וא"כ לענין לעבר מועיל החזקה שלא נתרסק וא"כ מחזיקין אותו לבריא וכשר וא"כ מה"ת לחוש שמא יתרסקו אח"כ כיון דכבר הי' בריא ושלם ולא נתרסק ואף בלא חזקה מה"ת לאחזוקי ריעותא כל שהיה בריא ושלם וז"ב. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הרא"ש דהנה הרש"ל כתב ליישב דכל שלא כלו לו חדשיו חיישינן לריסוק ותמה הט"ז שם דמה יש לנו לחוש ניהו דבלא כלו חדשיו אסור משום חשש נפל אבל למה נחוש לריסוק איברים. ולפמ"ש אתי שפיר דיש לומר דכל דלא כלו לו חדשיו שפיר חיישינן ביו"ט מבלי לשחטו דעל להבא לא מועיל החזקה דשמא יתרסק אח"כ. וא"ל דכיון דהי' לו חזקה דאתיא מכח רובא דזה אינו דזה דוקא בכלו לו חדשיו ואתחזיק מכח רובא אבל כל שלא כלו לו חדשיו ולא היה הולד בחזקת כשרות ובריאות דשמא נפל הוא שפיר חיישינן שמא יתרסק וע"ז לא מועיל החזקה ואף לאחר ששהה ח' ימים אסור דעכ"פ הי' מקום בתוך ח' לחוש שמא יתרסק ולא הי' לו חזקה ע"ז. ויומתק הדבר יותר לפמ"ש התב"ש סי' כ"ט לענין מים בראש דכל שיצא מכלל רוב שוב לא שייך לומר דאזלינן בתר רובא וא"כ ה"ה כאן דרוב אינם נפלים דכלו חדשיהם וזה שלא כלו חדשיו אתרע לה רובא וז"ב. ובזה מיושב קושית הפר"ח באו"ח שם דלפמ"ש הד"מ אסור לשחוט א"כ מה מסייע לי' לר"נ מעגל שנולד ביו"ט דשם ע"כ צ"ל דמיירי בהפריס ועיין ביצה דף וא"ו ובתוס' שם דאל"כ מה בינו לבין עגל שנולד מהטריפה וא"כ כיון דכלו לו חדשיו שוב ליכא חשש כלל וז"ב ודברי הד"מ והרש"ל אם שלא צדקו נפרדים יצדקו במחוברים שניהם גם יחד ודו"ק ועיין פליתי מ"ש בזה משום דהוה דבר שיש לו מתירין ותמהני דלא זכר שכעין זה כתב הר"י בן חביב הובא בב"י סי' תצ"ח ועיין בפליתי שם ס"ק ג' שנראה קצת סותר דבריו ודו"ק: