שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קע״ח (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה דרך אגב אכתוב מה שהגיעני ל"ב לעומר בשנת תרי"ד תשובה ממאניסטרישש מהרב מוה' משה חיים שור בהמנוח ז"ל האב"ד דשם על מה שקרה שם שנסדר הגט כהלכתו ואח"כ נודע שהעד השני עם האשה המתגרשת הוא שני בשלישי ובשעת הסדרת הגט נשכח זאת ואח"כ נודע זאת מה דינו של הגט וכבר נתן הגט וע"ז האריך אם זה מקרי דיעבד וכשר אף שאינו שעת הדחק כ"כ. והנה מה שהביא דברי ספר טוב גיטין בסדר הגט ס"ו והוציא ממשמעות דבריו דפסול כל שאינו שעת הדחק כל כך והאריך בזה. הנה א"צ לכל האריכות והדברים פשוטים דכיון דבשטר קיי"ל בחו"מ סי' ל"ג ס"ב דשלישי בראשון כשר ואצ"ל שלישי בשני וא"כ אף לדעת הפוסקים דשלישי בראשון פסול מכל מקום שלישי בשני ודאי כשר ואף דבגט מחמרינן לכתחלה דאף רביעי ברביעי פסול היינו לכתחלה אבל כל שניתן הגט ודאי כשר. ולפענ"ד היה נראה דבר חדש באמת מה דמבואר בסדר הגט דלכתחלה אין לוקחין לעדות אותן שיש להם קורבה אפילו רביעי ברביעי דהחמיר כ"כ אף שכשרים הם הוא בשביל דבאמת אנן קיי"ל דעדי מסירה כרתי ובדיעבד כשר אף בלא עדי חתימה וא"כ אפשר לטעות דע"ח הם כשרים אפילו שהם קרובים הפסולים לעדות ולכך כל שנראה לבני אדם כקרובים פסלו דבאמת אף דע"מ כרתי וא"צ ע"ח מכל מקום כל שהי' ע"ח פסולים פסול הגט דהו"ל מזויף מתוכו ועיין סי' ק"ל סי"ז ולכך פסלו כל קורבא דנראה קצת כקורבא ולפ"ז לדידן דקי"ל בסי' קל"ג דע"מ עדי חתימה הן וא"כ שוב בודאי כל שכשרים לעדות כשרים וליכא למגזר אטו פסולים דהכל יודעים שקרובים פסולים לעדות לכך לדידן ליכא למגזר כלל כנלפענ"ד אבל מכל מקום לכתחלה מחמירין אבל לפסול בדיעבד אין שום בית מיחוש וכל שנתן הגט אין לחוש כלל. והנה בשנת תרי"ז הגיעני תשובה מהרב החריף מוה' מאיר לאנדא נ"י מק"ק בורשטין ששאל באחד שבגד באשתו וזרק לה גט בע"כ ואח"כ כשנתרצית לתת לה גט שנית הערים באמרו ששמו של אביו הי' יהודה ליב ובאמת הי' שמו ארי' ליב והתחיל לערער על הגט והלך למרחוק והוא מקום עיגון גדול. והנה כתב מעלתו בשם הרב מוהרש"ק נ"י שדו"ז הגאון בעל ישועות יעקב בשנת תקצ"ב כתב בזה דבדיעבד יש לסמוך על העבוה"ג דגם בשינה בשם אב כשר. הנה באמת קשה לסמוך ע"ז במקום שכל הפוסקים חולקים עליו. אבל באמת אני מצאתי שהבעל העיטור ס"ל כן כמ"ש בשמו בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ג ע"ש ונוכל לסמוך ע"ז בשעת הדחק ובעיגון גדול כזה ואילו הי' הכנס"י רואה דברי בעל העיטור לא הי' כותב מריבות נגד העבוה"ג:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.