שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קע״ו

בדבר אשר שאלת אם שייך ריבית בפחות משו"פ. לא ידעתי מה לך ולי הא מחלוקת הקדמונים היא. אך אי אפשר לבהמ"ד בלא חידוש ע"כ אבאר. והנה בטור יו"ד סי' קס"א התחיל כל דבר אסור ללות בתוספות וכו' אע"ג דכתיב נשך אוכל מרבינן כל דבר ופירש ר"י חוץ מקרקע וכו' חוץ מפחות שו"פ והרמ"ה כתב דאף בפחות משו"פ אסור מן התורה אבל אין מוציאין אותו בדיינין והב"י ציין ומ"ש חוץ משו"פ ולא כתב כלום ובהגהות טורים שנדפסו בדיהרנפורט הגיה נתבאר שם בתוס' והרא"ש ובאמת שכן מבואר שם בתוס'. וראיתי בשו"ת בית יעקב סי' קי"ג שהקשה לשיטת הרמ"ה דס"ל דבפחות משו"פ יש איסור תורה דא"כ היאך אמרו בש"ס שם דף ס"א לא לכתוב רחמנא בריבית ותיתי מגזל דא"כ היאך נדע בפחות משו"פ דבגזל מותר וכתב כיון דקי"ל בחו"מ סי' וא"ו דאם הוזקקו לדון אף בפחות משו"פ דנין וכן סובר הרמ"ה א"כ משכחת לה גם בגזל פחות משו"פ בכה"ג ובמחכ"ת זה דחוק דעכ"פ בפחות משו"פ מעיקרא לא משכחת לה בגזל ועוד דהרי כאן אין נזקקין על פחות משו"פ וכדמשמע בש"ך ס"ק ג' אף לשיטת הרמ"ה וא"כ יקשה להיפך דאיך אפשר למילף מגזל או גזל מריבית דבזה נזקקין ובזה אין נזקקין וע"כ דבזה אין שייך פירכא דעכ"פ גוף הגזל וריבית אינו רק בפרוטה וע"כ קושייתו על הרמ"ה קשה אך גוף קושייתו תמהני שנעלם מגדול הדור דברי התוס' בכתובות דף מ"ו ד"ה אתיא שהרגישו בראיה זו והביאו מזה ראיה דליכא איסור רבית ג"כ בפחות משו"פ וכ"כ הר"ן שם. ובאמת בגוף קושייתם לפענ"ד ל"ק על הרמ"ה דהרמ"ה לא כתב רק שאסור מן התורה והרי גם גזל אסור מן התורה בפחות משו"פ כמ"ש הרמב"ם בפ"א מגזילת ה"ב וכ"ה בטור וש"ע חו"מ סי' שנ"ט וא"כ ממילא יוכל למילף מגזל וכן להיפך וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה באמת על הפוסקים דכתבו דליכא בריבית איסור בפחות משו"פ דמ"ש מגזל וגם איך נילף מגזל הא בריבית מותר בפחות משו"פ. אך נראה דהנה בטעם הדבר בפחות משו"פ אסור בגזילה כתב ה"ה והסמ"ע שם דהוא ככל איסורים דחצי שיעור אסור מן התורה. ולפ"ז בריבית נראה לפענ"ד דלא שייך טעם זה דל"מ אם כל ההלואה לא הי' רק בפחות משו"פ דלא משכחת לה שיצטרף ואף אם הלואה יותר רק שהריבית פחות משו"פ מכל מקום הא לא שייך חצי לאצטרופי דבפחות משו"פ אף שיקח עוד פחות משו"פ מהלואה אחרת מכל מקום אינו מצטרף דמכל מקום בהלואה זו לא נתרבה ומכ"ש לפמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' פ"ו דחצי שיעור הטעם משום דאחשביה כשאכלו א"כ בשלמא בגזל שייך אחשביה כשגזלו אבל בריבית ל"מ הלוה דודאי אינו עובר דמה שאינו מחשבו ונותן לו פחות משו"פ משום דלא אחשבי' וגם המלוה כיון דנותן לו מדעתו לא שייך דמחשבו במה שנטלו וז"ב לדעתי. ובכה"ג לא שייך למילף מגזל דהיא מידי דתליא בסברא וז"ב. ובזה נראה לי הטעם של הרמ"ה שכתב שאין מוציאין בדיינים משום דניהו דאסור לטלו דאפשר שמחשבו אם הלוה אינו רוצה לתת לו והוא רוצה לקחתו אבל עכ"פ להוציאו בדיינים א"א דמה שאינו נותנו זה לא הוה מעשה בידים ובכה"ג לא שייך אחשביה וכמ"ש אא"ז הח"ץ שם לענין ביעור חצי שיעור דמה שאינו מבערו בזה לא שייך אחשביה ודו"ק: