שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ט

ראיתי ונתון אל לבי בדבר מה שחידשו חכמי ליסא הגאונים זלה"ה במי שנשתטה אשתו שהלכה רווחת בישראל למסור גט ליד השליח לכשישתפה יתן לה וע"ז עוררו הגאונים הנ"ל דהא כל מילתא דלא מצי עביד לא מצי משוה שליח כדאמרו בנזיר דף י"ב ואחריהם החזיק הבעל מלמ"ל פ"ו מגירושין ה"ג והפ"י בגיטין דף ע' והרב בעל מרכבת המשנה שם הביאו דבריהם בקיצור והביא דברי הגאון מקראטשין שנחלק עליהם. וטרם יהיה כל שיח נבאר סברת הש"ס דכ"מ דל"מ עביד ל"מ משוה שליח דלכאורה צ"ב מאי סברא היא זו דלמה לא יוכל לעשות שליח אף במה דל"מ עביד השתא. ולפענ"ד נראה דהנה המהרי"ט בתשובה סי' קכ"ו בראשונות חידש דאם אמר לשליח הקדש שור אחד משורי דל"מ דמילי לא ממסרי לשליח. והנה כבר תמהו עליו האחרונים דמילי לא ממסרי לשליח אינו רק בשליח השני ולא בשליח ראשון וכתבתי במק"א דחלילה למהרי"ט שטעה בזה רק דכוונתו רק לדמיון דכמו דמילי לא ממסרי לשליח משום דלא מסר לו רק דברים בעלמא ובדברים לא מצינו תורת שליחות ועיין רש"י גיטין דף כ"ט כמו כן כאן דלא מסר לו ענין לעשות רק דיבור בעלמא שיקדיש ובזה לא מצינו תורת שליחות כנ"ל בכוונתו ולפ"ז ה"ה כאן בשלמא אם מצי עביד השתא מוסר לו ענין מעשה שיעשה ושפיר מועיל שליחות אבל כל שלא מצי עביד השתא א"כ כעת אינו רק מילי בעלמא דאינו ענין מעשה וע"ז ל"מ שליחות ואח"כ כשבא לידי מעשה כבר כלתה השליחות וז"ב לדעתי בכוונת הש"ס ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דבזה לדעתי סרה מהר קושית הגאון מקראטשין דמייתי ראיה לדחות דבריהם מהא דאמרו בב"מ דף צ"ו שליח פלוגתא דר"י ור"י ומה ראיה דהתם ל"מ עביד השתא וכאן מצי עביד השתא ולפמ"ש אתי שפיר דבשליחות בבעלים דג"כ לא הוה ענין מעשה דלא הוה מידי דמעשה דמידי דממילא לא שייך שליחות כמ"ש בנדרים דף ע"ב ברא"ש שם לענין שמועה וה"ה כאן הרי גופו של שליח מכל מקום אינו גופו של המשלח ובכה"ג ל"מ שליחות ועיין בקצה"ח סימן קפ"ב מ"ש בזה ושפיר מדמה להפרה וז"ב לדעתי. ומ"ש ראיה שני' מקידושין דף כ"ג לענין עבד כנעני דיכול לעשות שליח לקבל הגט אף דל"מ לקבל בעצמו ולפמ"ש שם ענין מעשה גמור דמביא הגט ועיין בסימן ל"ה במ"ש הרמ"א בשם הקדוש מרדיש ושפיר יכול להביא הגט ע"י שליח אף דלא מצי עביד בעצמו וז"ב: