שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ז (ד׳)

ובזה יש ליישב לשון א"ה שנתקשה הצל"ח וכעין דרכו שכתב הוא ז"ל. ובגוף קושית הצל"ח דאמאי כביצה מכוונת טהור והא אי אפשר לצמצם נראה לי דבר חדש דבכה"ג שתחלת ביאתו לעולם הי' בתערובות ולא ניכר האיסור בכה"ג ודאי בטל ברוב שבפחות מכביצה לא נטמא ורק דחיישינן שמא הוא יותר קצת וא"כ נטמא המשקה שסוחט ומטמא להשאר וא"כ כיון דתחלת ביאתו בתערובות ההיתר וגם עכשיו לא נודע איסור בבירור פשיטא דבטל ואף דכל שתחלת ביאתו בתערובות לא שייך ביטול וכמ"ש המרדכי לענין יבמה שרקקה דם ועיין בצל"ח כאן ובכו"פ סי' ק"ב היינו שם דהאיסור נודע ומבורר ורק שאתה אומר דאי אפשר לרוק דם בלתי תערובות מים בזה שפיר אמרו דלא שייך ביטול דהרי תחלת תערובתו היה האיסור ג"כ ונקבע האיסור בתוכו וכמו שנראה מהתב"ש סי' י"ד וכמ"ש בתשובה לווערבוא במדינת הגר באריכות לברר דברי המרדכי הנ"ל אבל כאן דגם כעת לא נודע האיסור א"כ לא שייך לומר דנקבע האיסור כיון שלא נודע שנקבע כלל וגם איך שייך לומר דההיתר הנודע יהיה טפל לגבי האיסור שלא נורע ולכך בטל בודאי וז"ב לדעתי כשמש. אמנם יש לעיין בזה לפמ"ש הרב מוהר"י אלפנדרי הובא במשנה למלך פ"א ממשכב לחלק דכל שבתחלה הי' כל אחד בפני עצמו לא שייך לומר שתחלת ביאתו בתערובות ע"ש א"כ גם כאן י"ל להיפך דכיון דמשקין מפקד פקידי א"כ מתחלה לא היה בתערובות ורק אח"כ בעת הסחיטה נעשה התערובות וא"כ לא שייך לומר דתחלת ביאתו בתערובות שיתבטל עי"ז. ומיהו ל"ד דאדרבא כאן כ"ז שהי' מפקד פקיד לא נאסר כלל ואח"כ כשנאסר הי' בתערובות וא"כ ודאי בטל. ובזה מיושב מה שהקשה א"ה אפילו בכביצה נמי דהתנן שנתקשה בו הצל"ח. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יש לומר דאדרבא לפי שמפקד פקידי א"כ לא שייך שמתבטל ברוב ושוב אי אפשר לצמצם וע"ז פריך מהמשנה דתנן בכביצה מכוונת והא אי אפשר לצמצם וע"כ דגם בכה"ג אמרינן דבטל ברוב א"כ אף כביצה נמי. ומה שהקשה הצל"ח על רבינו שכתב בפי"ב מתרומות הי"א ואם נטמאו אחר שנעשו תרומה וסוחטן פחות פחות מכביצה והקשה דהא אף בכביצה כשר בדיעבד כדמחלק הש"ס בהדיא. במחכ"ת לא דקדק בלשון רבינו שלא כתב וסחטן דמשמע שעבר וסחטן רק כתב וסוחטן והיינו שרבינו דקדק בלשונו הזך וכתב זיתים וענבים שנטמאו וסוחטן ועושה אותן תרומה והיינו שקאי על הדין שהדין הוא שסוחטן והוא בינוני לא לשון עבר דהיינו שהוא סוחטן לעשות אותן תרומה וא"כ לכתחלה ודאי צריך לסחוט פחות פחות מכביצה והוא העתיק וסחטן אבל הי' חייב לומר בלשון רבינו וסוחטן. וראיה ברורה לזה דאמרינן בדף ל"ד ענבים שנטמאו דורכן ואח"כ הקדישן ומוקי לה הש"ס בפחות מכביצה ויקשה למה לא מותר גם בכביצה וע"כ משום דנקט דורכן ולא ודרכן לכך בעינן פחות פחות מכביצה ולשון חכמים מרפא ודוק היטב בכל מ"ש כי הם דברים נפלאים ת"ל: