שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ו

בנידון הפתח שהיה בו מזוזה כדינו ואח"כ נתקלקל הכותל שהיה בו הפתח עם המזוזה וסתרו להכותל ולקחו ממנו הפתח עם המזוזה אם מותר לקחת הפתח עם המזוזה ולקבעו בבית אחר ולא תקרא תעשה ולא מן העשוי ואת"ל שמקרי תולמ"ה אם אח"כ כשקבעו בכותל שהיה כבר בו לאחר שנתקן הכותל אם מקרי תולמ"ה. הנה לפענ"ד נראה דבכה"ג לא מקרי תעשה ולא מן העשוי דל"מ באותו כותל לא מקרי תולמ"ה דהא בתחלת עשייתו הי' בהכשר ואף דנתקלקל הכותל אבל הפתח והמזוזה בהכשירו קאי וכל שנתנו אח"כ בכותל הלז דמקרי תעשה שעשייתו בהכשר כמבואר באו"ח סימן תרכ"ו ס"ג בהג"ה לענין סוכה תחת הגג דכל שהי' מתחלתו בכשרות לית לן בה משום תולמ"ה ועיין מג"א שם ס"ק ג' ועיין שם ס"ב בהג"ה דמותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו אח"כ ולא מקרי תולמ"ה הואיל ואין הפסול בסכך עצמו ומכ"ש כאן דאף החולק שם בהג"א פ"ק דסוכה מודה כאן דשם עכ"פ בעת עשייתה נעשה שלא בהכשר מחמת המחובר אבל כאן בעת שנעשה המזוזה נעשה בהכשר בכותל הלז ואח"כ אף שנתקלקל הכותל אבל הפתח והמזוזה נשארו בהכשרם וכן מבואר בהדיא בסימן ט"ו ס"ב שם דא"י ליקח הכנף כמו שהוא ולחברו בבגד אחר משום דהוה תולמ"ה כמ"ש המרדכי שם ובב"י ועיין מג"א שם ס"ק ג' ומשמע הא בבגד זה כשר אף שנקרע לגמרי ואף דהמעיין בלשון המרדכי יראה דמשמע קצת דאם נקרע לגמרי אסור אף בבגד זה דהרי כתב שם אם נקרע הטלית חוץ לג' אצבעות ועדיין מחובר לבגד יתפור ומשמע הא נקרע לגמרי אסור זה אינו דהרי מריש דבריו משמע שם דאף נקרע לגמרי שרי וכבר עמד בזה בשו"ת מהר"ם מינץ סימן י"ג ומחלק דבמחשבתו תליא מלתא אם היתה דעתו ומחשבתו להתירה מותר אף שנקרע לגמרי. ולפ"ז כאן שלא הי' דעתו ליקח הפתח אפשר דהוה תולמ"ה אבל זה אינו משני טעמים חדא דאף דדעת המרדכי משמע קצת כן אבל אנן לא קיי"ל כן כמ"ש שם ס"ג לענין טלית מצויצת שחלקוהו לשתים דלא הוה תולמ"ה ואף דהב"ח חולק בזה עיין בט"ז ומג"א שהחזיקו בפסק הש"ע ועכ"פ מבואר דלא קיי"ל בזה כהמרדכי ועיין בעט"ז שהעתיק בקיצור שו"ת מהר"ם מינץ סי' י"ג הנ"ל ומשמע דקיי"ל כן ולא יפה כוון והוא אזיל לשיטתו דפוסק כרבו הב"ח ז"ל אבל אנן לא קי"ל כן ועיין בחיבור מגן גבורים שם ועיין מג"א סי' כ"ג ס"ק א' שם באופן דבזה לפענ"ד הדין ברור דכשר בלי פקפוק. שוב מצאתי בשו"ת מהר"א ששון סי' רל"ב שנשאל לענין מזוזה הנ"ל והשיב דאף באותו פתח אסור לחזור ולתקנו כן ודקדק כן מלשון המרדכי וכבר כתבתי דגם בלשון המרדכי אינו משמע כן לגמרי ואף דלשון המרדכי מפרש המהר"ם מינץ דבמחשבתו תליא וכאן ג"כ בודאי הי' דעתו שאם יתקלקל הכותל שיחזור ויתקנו והמזוזה כשרה ומה גם דאנן לא קיי"ל כהמרדכי. אמנם אף לחזור ולתקנו בפתח אחר שהמהר"א ששון פוסל בפשיטות נראה לפענ"ד ג"כ דכשר כיון שאותו הפתח והמזוזה נעשה בהכשר ומה לי בכותל זה או בכותל אחר ואף דלענין הכנף מבואר דא"י ליקח שאני התם דהכנף הוא אפס קצה מהבגד ולא שייך שנעשה בכשרות דאינו שייך כלל רק לאותו בגד ולא לבגד אחר משא"כ בפתח ומזוזה הוא ענין נפרד לגמרי ומה לי בכותל זה או בכותל אחר. ותדע דהרי אם בית עצמו אם נתנו הדלת והמזוזה בחדר אחד ואח"כ חזרו וקבעו בחדר אחר אטו נימא דהוה תולמ"ה וא"כ מה לי בית זה או בחדר אחר. ובלא"ה שאני התם דמיד שנחתך הכנף נפסלו הציצית כמ"ש המג"א שם ס"ק ג' אבל כאן הדלת והמזוזה בהכשירה קאי וז"ב מאד לדעתי. ומכל מקום למעשה כיון דיצא מפי מהר"א ששון בפשיטות לפסול יש לחוש לה לחזור ולקחת ממנו ולקבעה שנית דאז יוצא אליבא דכ"ע אבל באותו כותל הדבר פשוט דמותר. שוב אחרי כתבי מצאתי בשו"ת ארבעה טורי אבן להגאון החסיד מהר"א ז"ל מאמשטרדם סי' י"ד שהשיב בפשיטות לענין בית שסלקו הקירוי ממנה בחג הסוכות ונפטרה אז ממזוזה ואח"כ קירוהו שנית דהמזוזה כשרה ואין בזה משום תולמ"ה וכן בנשברה הדלת שנתנוהו לאומן לתקנה שהמזוזה בהכשרה קאי ע"ש וכמדומה שהשואל היה הרב בעל פר"ח וא"כ לית ביה שום פקפוק כנלענ"ד. ומ"ש איך להניח המזוזה בהפתח הפתוח מבית לחצר הנה הדבר מבואר בשו"ת מהרי"ל סי' צ"ד והובא בב"י סי' רפ"ט דאם יש לחצר פתח אחר לרה"ר אז אית לן למיזל בתר היכר ציר ואם אין לה פתח אז יש לקבוע בימין כניסה מבית לחצר ועיין בט"ז שם ס"ק ד' שדבריו אינם מובנים קצת. אמנם מה שיש לעיין במקום שחולקין הדלת לשנים ויש שתי דלתות היאך אזלינן כאן בתר היכר ציר ונראה דאותו חלק שדרך לפתוח תמיד זה מקרי היכר ציר והנה עדיין יש לעיין היאך עושין המזוזה בבית שהולך בו לחדר שהפתח פתוח לחצר והחדר הוא פתוח לר"ה ולכאורה אם אזלינן בתר כניסה של החצר גם כאן מהראוי לעשות בימין הכניסה מהחצר להחדר הנ"ל כמו שעושין על הפתח שפתוח לחצר. ונראה לי דכאן מכל מקום ראוי להיות מימין הכניסה מבית להחדר דרוב ההילוך כאן הוא מבית להחדר ובשלמא באותו פתח הפתוח לחצר כיון שיש שם באותו חצר פתח לר"ה שפיר אמרינן דכל שיוכל לבא דרך שם אזלינן בתר ימין הכניסה כיון שפתוח לרה"ר אבל באמת רוב הלוכו ע"י הבית ולכך עכ"פ בבית גופא כיון שרוב הלוכו הוא מבית להחדר הנ"ל פשיטא דלא שבקינן ימין הנכנס מבית בשביל המיעוט שבאין מפתח אחר שפתוח מחצר לר"ה כנ"ל ונ"ל שבכ"ז אין חילוק דאף לפעמים שנסתם הפתח שפתוח מחצר לר"ה מכל מקום כל שלא בטלו וסתמו ודעתו לפנותו לא מקרי ביטול ועיין באו"ח סי' שע"ב ובסי' תרל"ג לענין עירוב וסוכה ונראה דכאן כ"ע מודו דכל שלא ביטלו בפירוש לעולם ל"מ ביטול דאטו בכל פעם נצטרך לשנות המזוזה וז"ב לפענ"ד: