שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קנ״ג

ששאלת להכריע במה דמבואר באו"ח סי' תרס"א דבליל שני יאמר זמן קודם סוכה והאחרונים נחלקו עליו. אם יש לי איזה הכרעה. הנה מאן ספין ומאן רקיע במחלוקת הקדמונים להכריע. והנה הגאון ש"ב בעל נודע ביהודא מהד"ק סי' ט"ל כתב דאף רבה בב"ח דסובר זמן ואח"כ סוכה לא אמר אלא בליל ראשון ודאי כמו הסוכה דאנן בקיאין בקביעא דירחא ואף להם שלא הי' בקיאין מכל מקום ראוי לברך זמן על הסוכה שכבר חל זמן שלה משעת עשייה ואף שלא בשעת עשייה יכול לברך אי לא ס"ל כסברת בני אייברא. ועכ"פ לא גרע הזמן מסוכה ויכול להקדימו דתדיר קודם אבל בשני דזמן רק דרבנן שיו"ט שני רק דרבנן וסוכה הוא דאורייתא ודאורייתא נקרא מקודש נגד דרבנן וניהו דזמן מקרי תדיר מ"מ תדיר ומקודש איזה מהם שירצה יקדים כמ"ש הרמב"ם פ"ט מתו"מ וה"ה כאן עכ"פ יש לסוכה מעלת מקודש וגם חיובא דיומא גם סוכה ודאי וזמן ספק וקדמינן הודאי זה תורף דבריו. והנה לפענ"ד נראה דלפי דבריו מהראוי להיות בהיפך דאף לרב דסובר סוכה ואח"כ זמן משום דחיובא דיומא ודאית משא"כ בשני דכיון דאינו רק ספק דרבנן א"כ אם חול הוא אינו מחויב לאכול פת כלל והו"ל סוכה רשות דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל והסוכה אינה בא רק משום זמן דכיון דרבנן תקנו זמן ועשאוהו ליו"ט חייב בסוכה לאכול וא"כ הזמן גורם לסוכה שתבא לחיוב ומקדמינן לזמן. גם מ"ש דרבה בב"ח דאמר זמן קודם הוא דוקא בראשון דהזמן ודאי להם ג"כ דראוי לברך הזמן על עשייה. הנה לדבריו יקשה על רב דאמאי סוכה קודם דאף דחיובא דיומא עדיף אבל הזמן הא קאי על עשייה דקדים. אמנם אף אם נניח זה הא רש"י פירש דפלוגתתם קאי בסוכה שעשויה ועומדת וא"כ הזמן לא מצי קאי על הסוכה שעשויה ועומדת. והנה לכאורה הי' נ"ל דבשני בודאי יש להקדים הסוכה לזמן וכעין חדתא קאמינא דהנה הט"ז בסי' תפ"ט ס"ק יו"ד כתב דיש להקדים בבהכנ"ס בליל שמיני של פסח הספירה קודם לזמן משום דהזמן של קידוש הוא קדושת יום האחרון וטפי ניחא למשוך עליו קדושת יום שביעי שהוא מה"ת ודבריו תמוהים מאד דגם בספירה הוא ממשיך על יום היום האחרון דכן הוא סופר וצ"ע באחרונים אם הרגישו בזה אך לפ"ז בכאן בסוכה וזמן דזמן הוא קדושת יום שני וסוכה יכול להיות קדושת יום ראשון עליו מקדימין הסוכה לזמן דקדושת יום ראשון עדיף כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא ויום א' ודאי יו"ט ויום ב' ספק וז"ב לפענ"ד: