שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קל״א

בעת ישבתי בבית הרבני המופלג החריף הגביר מוה' יונה ר"פ נ"י סיפר לי שהרב הגה"ג המנוח מקאמינקא אמר לו במ"ש הברכי יוסף להסתפק במי שמת ואח"כ ע"י נס קם ויחי אם האשה ניתרת במיתת הבעל אחרי שאח"כ חזר לקדמותו וכתב שיש לפשוט מהא דאמרו בירושלמי בגיטין פרק מי שאחזו במה דאמרו הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח שאסורה להנשא עד אחר יב"ח ופירש בירושלמי דשמא נס נעשה לו וחי' וע"כ דהרי היא עדן אשתו. וע"ז השיב הרב מקאמינקא ז"ל דזה טעות דבאמת מצד אשת איש ניתרת במיתת הבעל ורק דהנ"מ אם הגט גט לענין שתצא מתורת יבום ואם נתקיים התנאי הגט קיים ואם לאו לא נתקיים התנאי. ולכאורה יפה השיב. ואני אמרתי בלי עיון בספר כי אי אפשר לומר כן דהרי כל שמת היתה אסורה ליפול לפני היבם דשמא יתקיים התנאי ולא יבא ובאמת לא חיישינן למעשה נסים להקל עי"ז וע"פ רוב לא יקרה נס כזה ושוב הוה כל יבמה שאין אני קורא בה יבמה יבא עליה וא"כ גם אח"כ שחיה שוב אינו ראוי ליבום וא"כ למה תצטרך להמתין עד יב"ח ולא דמי לכל תנאי דאפשר להתקיים בניקל וא"כ לא נקרא אינו ראוי דבידו לקיים וכדומה אבל כאן מה שיקרה נס זה בודאי אינו ביד אדם ופשיטא דאסורה להתייבם ואין אני קורא בה יבמה יבא עלי' בשעת נפילה ודו"ק ומה דאמרו אינו גט הוא נ"מ לענין כהונה אם מותרת לכהן ודו"ק ועדיין צ"ע כי לא ראיתי הירושלמי במקומו: