שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן צ״ג (ב׳)

מכתבו נמסר לי היום ואני משיבו בקצרה כי טרדות רבות עלי הדבר פשוט דהבעל זוכה ונקרא מוחזק ולדעת הח"מ במלוה שעמו פלגי ולדעת הב"ש יורש הכל ומעלתו נתקשה בדברי הח"מ ס"ק ח' והדברים פשוטים דלא דמי לבכור דשם כתיב בכל אשר ימצא לו והרי אינו מצוי לאב אבל כאן הוה נצ"ב ועכ"פ נ"מ וא"כ יד שניהם שוים בה וא"כ שוב הוה מוחזקת היא וגם הוא נקרא מוחזק וזה כוונת הב"ש לפענ"ד ומעלתו האריך דעכ"פ האשה לא היתה מוחזקת וז"א דהבעל שבא מכח האשה שהכניסה לו נ"מ ונצ"ב וא"כ פשיטא דיד שניהם שווים בה ושוב נקראו שניהם מוחזקים. ובזה מיושב קושית הפ"י והאחרונים דלמה יורש נצ"ב והא במלוה שעמו פלגי בבכור. ולפמ"ש אתי שפיר דשאני בכור דעכ"פ האב לא היה נקרא מוחזק אבל בבעל ואשתו נקראו שניהם מוחזקים וז"ב. ולפמ"ש האבני מלואים בסימן נ"א ליישב קושית הפ"י דנצ"ב לא נתחייב רק לכשתנשאי לאחר וכל שמתה הרי לא נשאת וכן לפמ"ש האחרונים ליישב הקושיא א"כ בכאן כל שמתה ודאי יורש הבעל. אך יש לומר דכיון שכתב לה שטר דמחויב לתת ליורשיה שוב לא נקרא מוחזק. אך זה אינו דהוא לא התחייב בשט"ח רק כשימות הוא או שיגרשה אבל כל שהיא מתה ודאי יורשה וא"כ הבעל יורשה וע"כ הדבר פשוט דהבעל יורשה וז"ב כשמש לפענ"ד ואף דבדיניהם אפשר דאינו יורש אלא המחצה אבל ע"פ ד"ת הבעל יורש כולו כנלפענ"ד פשוט: