שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ט׳

ה"ה הרבני מוה' שלמה בר' יעקב אחינבלום מק"ק חעלים. בא הנה לדרוש על דבר אשר זוגתו פייגא זה כערך עשר שנים שנסעה עם בנה מו"ה צבי לק"ק בארדיטשוב ובן אחר היה לו פה ק"ק לבוב ויהי היום ויבא איש אחד מק"ק לבוב לבארדיטשוב ותשאל האשה פייגא הנ"ל על בנה יצחק ליב שהיה בק' לבוב ואמר לה כי מת וכאשר שמעה זאת נסעה תיכף לק"ק לבוב עם בנה מוה' צבי הנ"ל ונתנה את בנה לחייט וחזרה מן החייט ללכת לאכסניא ופתע פתאום הגיע קיצה ותעל ותצא מרכבה אחת כבדה עם סוסים קלים ויעברו עליה וירמסו אותה ותמת. כדברים האלה כתב מוה' צבי הנ"ל לבעל אכסניא מק"ק בארדיטשוב וזאת הודיע איש אחד ושמו יואל חתן מ' ברכה ובהגיע זאת לק"ק חעלים אמרו הדיינים שם שאינו מועיל לישא אשה יען כי אין כתב של מוה' צבי רק עד מפי עד ושלחו אותו אלי וצויתי לחקור ולדרוש הנה ולא מצא וגם בנו מוה' צבי מת. והנה לפענ"ד בחנם חרדו כל החרדה דבאמת אף בעד מפי עד ומפי הכתב מועיל אף בעדות אשה להתירה מעיגון ובפרט בכתב ישראל ואף בכתב עכו"ם נחלקו הפוסקים בזה כמבואר בסימן י"ז ומכ"ש כאן דאינו רק חרגמ"ה לאחר שכלה אלף החמישי ואף דהב"ש כתב דלא מועיל דהוי ע"א במקום חזקה כבר האריך בשו"ת נוב"י חלק אהע"ז סימן ח' מהד"ת לדחות דבריו וכ"כ דו"ז רבינו הגדול בעל ישועות יעקב ז"ל בסימן קנ"ח יעו"ש ומה גם דכאן לא שייך חרגמ"ה דחרגמ"ה הוא מפני הפריצים שלא יתעוללו בנשותיהם כמבואר בד"מ סימן א' אבל כאן מה פשע עני זה. ע"כ פשיטא לפענ"ד דכל שיש כתב אף עד מפי עד מהימן כאן מכ"ש מעדות אשה ואף דשם יש לומר מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה אשה דייקא ומנסבה מה שאין שייך כאן מכל מקום כאן קיל טפי דאינו רק איסור בעלמא וגם עיקר חרגמ"ה לא נתקן ע"ז כמ"ש וע"כ נראה לפענ"ד ברור דמותר לישא זה האיש: