שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ב׳ (ב׳)

מכתבו מגלה עפה ורצופה עם פלפול גדול הגיעני ביו"ט הלז והנה לא הרגלתי לכתוב או אף לצוות לכתוב בימים האלו שכן ישנו חוה"מ וגם כי רבים מבני העיר השם ישמרם שהולכים ובאים לקבל פני ברגל. אך למען כבודו ולמען למודו אמרתי להשיבו בקצרה בגוף הדין עם פלפלת כל שהוא. והנה יסוד דבריו הוא על אחד שלוה בניסן על ח"כ הנקרא וועקסיל והשטר איחר על תשרי והוה שטר מאוחר והנוב"י מהד"ק סימן י' פסק דשייך בזה חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו ורב אחד פסק דלא כוותיה וערערו עליו והאריך מעלתו לדחות דברי הנוב"י בחריפות. והנה לפענ"ד ג"כ נראה לדחות דברי הנוב"י. והנה הנוב"י בעצמו הביא גמרא מפורשת שלא כדבריו בב"ב דף קע"א דאמרו שם א"ה שטרי הלואה נמי זימנין דיזיף בניסן וכתב ליה שטרא בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני וביני ופרע ליה וכו' הרי מבואר דבשטר מאוחר לא שייך החזקה הנ"ל ונדחק שם הנוב"י ליישב ואני אומר אי מהא לא אריא דכבר נודע מ"ש הקדמונים דאף דלמילתא דלא שכיחא לא חיישינן אבל אם חכמים עשו תקנה לעולם חשו אף למועט ומטעם דבעולם נמצא אף המיעוט כמו הרוב ונצטרך לתקן גם המיעוט ודוקא אם אנו דנין על המעשה שאירע לאיש פרטי אמרינן דמן הסתם הוא מהרוב אבל לתקן תקנה מתקנין גם על המיעוט ע"ש ומעתה באמת אם אנו דנין אם זה הפרטי פרע בתוך זמנו או לא אמרינן שפיר חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו אבל שם מקשה הש"ס אמאי תקנו חכמים שטרי מאוחרים כשרים הא יש לחוש דלמא יפרע והרי החזקה דאין אדם פורע לא עדיף מרוב אבל מ"מ יש מיעוט שפורעים תוך זמנם והרי אביי ורבא סוברים עביד אינש דפרע בגו זימניה א"כ עכ"פ מגדר המיעוט לא יצאו וא"כ שפיר מקשו אמאי תקנו חכמים שטרי מאוחרים כשרים היה להם לומר שיהיה פסול כדי שלא יבא מכשול למיעוט וזה ברור: