לפי דברי תשובת הר"ן ושו"ת מ"ב סימן ק"ט מבואר דאף בעגונה א"א אין אנו משגיחין במה ששינה שמו כל שיש אומדנות והוכחות שמת אותו האיש אף כי בנ"ד ששלח לה מעות ונתנו לה וכל המכתבים מורים שזה האיש היה בעלה ולא נשאר רק שאמר שהבנים יאמרו קדיש והנה במ"ש שיש לו בנים אומרת האשה שהי' אמתלא לרחם עליו אך דא עקא שאמר שם הבנים ולזה א"צ לו לענין אמתלאתו וכעין שכתב הנוב"י סימן נ"ט בטעם הרא"ה בנתקדשתי לפלוני מכל מקום כל שהדבר ברור שזה בעל של האשה הנ"ל אין להשגיח בדבריו ומי יודע אולי מחמת תוקף החולי נשתבש וחשב שבאמת יש לו בנים בפרט ששם יהודא ליב אומרת האשה שהי' לה בן ששמו יהודא ליב רק שמת בחיי הבעל ולא נשאר רק שם הבן שאול אהה והוא שאול. בכ"ז אחר כי יש אומדנות והוכחות בבירור שזה המת הי' בעלה של זו האשה אין להשגיח בדבריו ואולי גם זאת עשה בערמה לאמת דבריו שאמר שיש לו בנים כדי שירחמו עליו אם אולי עודנו יחיה או אף לאחר מיתה לקברו בקבורת ישראל עם כל צרכי הקבורה. וע"כ לפענ"ד תוכל האשה הזאת לקבל חליצה מאחי המת:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן פ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.