שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ע״ח (ב׳)

מכתבו הגיעני תמול ואני לא ידעתי אם הוא בע"ד שאין ראוי להשיב ובכ"ז אמרתי להשיב באופן שלא יוכל ללמוד ממני דבר. בדבר המעשה שאחד הניח בנים שנים והאחד בכור ובנות שלשה ולפי נימוסיהם הבנים והבנות שוים בנחלה וטוענין הבנות שבדיניהם צריכות לתת צעסיא על חלקם וזה אינן רוצות לתת עד שיתנו להם חלק בעזבון כפי שמגיע להם בדיניהם וגם אחת מהבנות יש לה טענה שהבכור אמר לבעלה הוא גיסו שאינו רוצה בעזבון אפילו כחוט של מנעל יותר ממנו ובזה טוענת הבת שמחל לה חלקו. והנה מצד המחילה הנה חלק שיש לו מצד פשיטות בזה לא מהני מחילה לכל השיטות דהא ירושה דאורייתא ואינו בא ע"י מעצמו רק ממילא וראוי לזכות ממילא ובכל שעה ראוי לירש ולא מהני מחילה כמבואר היטב כל השיטות במשנה למלך פכ"ג מאישות ע"ש באורך ובחלק בכורה שהבכור נוטל פי שנים ולענין חלק בכורה דמתנה קרייא רחמנא ומועיל סילוק וכן מבואר בהגהת אשר"י במתניתין דהאומר איש פלוני בכור לא יטול פי שנים כתב בזה"ל אבל אם מחל הבכור בפירוש הוה מחילה ע"ש. ומ"ש שם בירושלמי אמר מחל בפירוש לא הוה מחילה דבע"כ הוא שלו כבר תמה בזה הקצה"ח סימן ער"ח ס"ק י"ג דלא נמצא בירושלמי וכבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י הגיה ובירושה והיינו בחלק פשיטות לא מועיל מחילה והדברי' ברורי' ועכ"פ בחלק בכורה אפשר דמועיל מחילה ועיין בקצה"ח שם שהעלה דמועיל מחילה. אמנם צריך לדעת באיזה לשון אמר אבל מה שטוענות הבנות שאינן מחוייבות לתת צעסיא וזה אינו דין תורה הנה טענתם טענה כמבואר בשו"ת פני משה להרב מוהר"ם בנבנשת והארכתי בזה בהרבה תשובות ואני הבאתי סמך מדברי התוס' ב"ק דף מ"ם ואף דבתה"ד מפקפק ע"ז וכן קי"ל בשו"ע חו"מ סימן י"ב סעיף וא"ו ועיין ביש"ש ב"ק שם ובתומים שם לפענ"ד הא עדיפא משם דעכ"פ מעשה א"צ לעשות ולתת לו צעסיא בדיניהם וע"כ בזה טענתם טענה וז"ב לפענ"ד: