שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ע״ו (ד׳)

ובזה מיושב קושית הפ"י על מ"ש ר"ת לדחות דברי ר"ש דכשם שלטעמא דידך אין חילוק בין אלמנה לגרושה ה"ה להאי טעמא ותמה הפ"י מאי סברא היא זו דלמא לפי המסקנא חזר בו ולפמ"ש א"ש דהכי כוונת ר"ת דכיון דגם לר"ש אסור לכתחלה דכיון דלטעם דחסא איכא איסור עליה ג"כ א"כ הכוונה דאמרו לא תתארס גם עליה האיסור ממילא גם לטעם סתם מעוברת למניקה קיימא ע"כ אסור ואפילו אם נשאת תצא. עכ"פ יהיה איך שיהיה כיון דעיקר האיסור בשביל שמזיק שיעבודו של התינוק א"כ כל שהן שוגגין עכ"פ לא נתכוונו להזיק כל שלא נתכוונו בודאי מותר כי במזיק שעבודו הוא ג"מ דוקא במזיד ולא בשוגג. וגם דכל דעליה אין איסור הוי רק גורם דגורם ושיטת המהר"של דפטור. ומ"ש בשם הנימו"קי דכל שאין המתנתה אלא משום גזירה כל שזמנו קצוב לא כייפינן ליה לגרש וה"ה כאן שהזמן הוא קצר ג"כ לתשלום הכ"ד חדש ג"כ יש להקל: והנה לפי מה שהוגה שם בנימוק"י אין הכוונה כן ועכנ"ל דעכ"פ הפרשה בעי: