שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ע״ג

כה הגיעני מכתב מהרב המאוה"ג וכו' מו"ה דניאל הלוי נ"י אבד"ק טארטיקוב בדבר האברך המופלג מו"ה יהושע אריה נ"י בהמנו"ח מו"ה שלמה זלמן ז"ל אשר נשא אשה בק"ק טארטיקוב מ' הינדא בת הרב מו"ה יצחק וזה זמן רב כערך שבעה שנים אשר נגעה יד ד' באשתו ל"ע שנשתגעה ושגעונה נורא עד מאד עד שתוכרח להאסר בכל לילה בחבלי ושלשלאות ברזל והאברך מוכ"ז הנ"ל הוא מעוגן ונע ונד בארץ כל זמן הנ"ל וצועק בחבליו להתיר אותו מכבלי העיגון כמבואר בב"ח ואחרונים. והנה בהיוה כי לא דבר חדש הוא וכל האחרונים מלאים מזה וגם שזה הדבר מעשים בכל יום חס עליו ונזדקק לו ונתוועדו יחד בב"ד דשם וקראו לאמה של המשוגעת הנ"ל ולקרוביה ונתפשרו בפניו עם האברך מו"ה יהושע אריה עבור כתובתה ושיהיה לה על מזונות וכן קיים האברך הנ"ל והשליש הכל ליד הרב הנ"ל וגם השליש גט ע"י שליח כד"ת באופן שלפי חוות דעתי לפי הנראה מתשובות האחרונים יכולין להתיר לו עפ"י מאה רבנים לישא אשה על אשתו. וביקש הרב הנ"ל מאתי להזדקק לדבר הזה לפתוח בהיתריא. והנה בא גם לפני האברך הנ"ל ובוכה וצועק על ימי נעוריו אשר הולכים בלי חמדה בלי טובה בלי ברכה ומבקש ומחנן לרחם עליו ולהתירו ממסגר אסיר. והנה כבר הארכתי בכמו אלה בפלפולים רבים שונים ונחמדים וכעת לא יתנני העת להאריך בפלפולים מחמת כי אני יושב קרית חוצות כעת ושותה מי מעיין אשר קשה למעיין והנני פותח לו שערי היתר ומסכים אני להתירו מכבלי העיגון שיוכל לישא אשה על אשתו ובלבד שיסכמו מאה רבנים ולאו דווקא רבנים אלא לומדים שהגיעו להוראה אעפ"י שאינם יושבין כסאות למשפט. ולענין מה שפלפלו האחרונים בזה דכל מידי דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח הנה צויתי לעשות לו עפ"י המבואר בנוב"י מהד"ק סימן ג' וכן עשה דברי המדבר באמת לבוב יום ה' בלק שנת תבר"ך: