שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ע״א (ב׳)

מכתבו הגיעני היום ויאמין לי כי הגיעני היום חמשה מכתבים נחוצים בענין עגונה וגיטין ובכ"ז אמרתי להשיב מיד על מכתבו והנה מה שהקשה בהא דאמרו ביומא ל"ו לריה"ג לאו דנבילה וטריפה לא לקי דהוי כעין הניתק לעשה וכמ"ש רש"י ותוס' שם וע"ז הקשה דא"כ לריה"ג שוב אין ראיה דלא תאכלו איסור הנאה במשמע מדאצטריך קרא בנבילה והרי אצטריך שלא ללקי וא"כ מ"פ בפסחים דף כ"ג והרי חמץ וכו' ותניא לריה"ג והרי לריה"ג אצטריך קרא דנבילה או דלכלב להיתר שלא לקו וא"כ שוב לא תאכלו לא משמע איסור הנאה כלל והנה במחכ"ת שגה בזה דמה דפריך הש"ס מחמץ הוא אף לחזקי' דבחמץ כתיב לא יאכל ובזה בודאי אסור בהנאה לכ"ע ושפיר מקשה על ריה"ג וגם ההמהרש"ל לא גרס ריה"ג רק סתם ר' אסי ואף דהמרש"א חולק ע"ז עיין בצל"ח דמקיים דברי המהרש"ל ומה שהקשה על הא דאמר בפסחים שם דריה"ג סבר דלא תאכלו גם איסור הנאה משמע וכי אצטריך קרא למשרי נבילה בהנאה אתי וע"ז הקשה דהא אצטריך קרא דלא תאכלו למלקי עליו דשם לא ניתק לעשה ובפרט בחלב קדשים דאסור לעכו"ם ולכלב הנה בזה לא ידעתי כלל דקרא דלכל מלאכה אתי להתיר ושפיר אמר וא"ל דהא אינו אסור כלל בהנאה דלא תאכלו לדידי' לא משמע איסור הנאה כלל דז"א דהרי שם בעצמו כתוב לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו וא"כ למאי כתוב לא תאכלוהו וע"כ דלא תאכלוהו הוא משום דלא תאכלוהו משמע איסור הנאה ולכך אצטריך להתיר חלב למלאכת הדיוט. ובזה מיושב קושיתו הראשונה דלריה"ג לא תאכלוהו ע"כ איסור הנאה במשמע וא"כ מקשה שפיר דריה"ג איך התיר הנאה בחמץ הא לדידי' איסור הנאה במשמע דאל"כ למה לי קרא דלכל מלאכה ומה שהקשה בחולין ק"א דאמרו דאוכל ג"ה של נבילה אינו לוקה אלא אחת ריה"ג הוא דלית לי' איסור כולל וקשה הא בלא"ה לא לקי על לאו דנבילה דהא ניתק לעשה כדאמרו ביומא לפע"ד י"ל דמכאן ראיה למ"ש רש"י בתמורה ד' דבכהנים דחמיר קדושייתהו אף לאו הניתק לעשה לקי וא"כ משכחת לה לענין כהן שאכל ג"ה של נבילה דאז לקי ורק משום דלית לי' איסור כולל ואף לפירוש שני של רש"י שם י"ל דניהו בניתק לעשה ממש כהן לא לקי אבל כאן דאינו ניתק ממש רק כעין ניתק בזה ודאי כהן לוקה דחמיר קדושתו וזה אשר חזיתי לכתוב לפי הזמן הדחוק כי אני טרוד מאוד דברי הדו"ש באהבה רבה: