מכתבו נכתב לי כעת וזה תוכן השאלה שלשה אנשים קנו עורות בשותפות ולא היה להם לשלם כל דמי המכירה והוכרחו ליתן משכון להמוכר על סך שני מאות ר"כ ובשעת נתינת המשכון לא היה רק שני שותפין מהשלשה הנ"ל רק שנתינת המשכון היה בידיעת השותף השלישי ג"כ וטען המוכר באשר שהקונים הנ"ל מחוייבים לו עיסקא משני מאות רייניש כסף הנ"ח הנ"ל לערך שלשים או ארבעים ר"כ והלכו שני שותפים הנ"ל עם המוכר לדון ונתפשרו עם המוכר ונתנו לו עפ"י פשר סך שמנה עשר ר"כ ועכשיו טוען השותף השלישי שלא היה עמהם בשעת נתינת המשכון ובשעת הפשר הנ"ל שזה המוכר בא בעלילה עליהם כי לא עשה הת"ע עם השני שותפים הנ"ל רק שהוכרחו לתת לו מחמת הטראטע שתפס המוכר משותף אחד משני שותפים הנ"ל ואין אחד תופס על חבירו וזה השותף שתפס הטראטע שלו טוען שתפיסת הטראטע לא הוה תפיסה שהיה לו עדים ע"ז שאין חייב לו כלום על הטראטע רק שתופס הטראטע על משכון וא"כ לא היה יכול לתבוע לו על הטראטע בדיניהם ע"כ:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ו׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.