שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן נ״ד (ד׳)

אמנם נראה דזה דווקא באשה בריאה בגופה ואין לה שום מכה תולין הדמים מן המקור אחר הרוב דאל"כ מאין בא לה הדם אבל כל שיש לה מכה אמרינן כיון דזו יוצאת מן הרוב דרוב נשים בריאות שוב איתרע לה רובא דרוב דם בא מן המקור שהרי רוב נשים אין להם מכה וכעין דאמרו בכתובות דף ט"ז רוב הנשאת בתולה יש לה קול וזו אין לה קול איתרע רובא וכן כתב התב"ש לענין מים בראש דכיון דרוב בהמות אין להם מים בראש וזו יש לה איתרע לה רובא דרוב כשרות וה"ה כאן. ובזה נלפע"ד במה שכתב התוס' והמרדכי דבשעת ווסתה טמאה ולאחר שעת ווסתה טהורה ולכאורה נראה דהוי כעין פשרה אבל מי כהחכם יודע פשר דבר והטעם בזה דהרשב"א באמת מטהרה לגמרי ולפמ"ש א"ש דבאמת יש רוב שהדם בא מן המקור רק שאיתרע לה הרוב משום שיש לה מכה ולפ"ז הא דרוב דם בא מן המקור הוא מחמת דם נדה שדרך האשה לראות דם מן המקור ולפ"ז לא תמיד רואות דם רק בזמן ווסתה ומעתה אם יוכל לקיים הרוב בוודאי מקיימה א"כ בזמן ווסתה לא נגרע מהרוב דנהי דיש לה מכה אבל מ"מ זמן נדותה שהקב"ה עשה בטבע שתראה דם א"כ מהאיך תיתי לתלות במכה דלא איתרע לה הרובא כלל בזה אבל לאחר זמן וסת שוב אין דרך אשה בריאה לראות דם א"כ ממילא איתרע לה רובא ותלינין במכה וזה ברור כשמש ובזה יש לדחות כל ראיות החוות דעת בסי' קצ"ו דמה שהאריך שצריך ספירת נקים מנדה דף ס"ט ובדף מ"ב אין ראיה דבאמת דבסתם אשה שאין לה מכה פשיטא דאמרינן שרוב דמים באים מן המקור ובהרגשה ושפיר צריכה ספירת נקיים ע"י בדיקה אבל כל שיש לה מכה ויצאה מן הרוב שוב אין צריכה הפסק טהרה כלל ותולין מן המכה בא ומעתה די בהפסק טהרה שכתב האבני מלואים ובפרט בנידון דידן שאשה זו בחזקת מסולקת דמים ואין כאן לא רוב ולא חזקה בוודאי תלינן במכה ודי לה בהפסק טהרה שתרגיש שלא בא מן המקור ובזה וודאי שייך דברי הרשב"א דא"כ תטמאנה לעולם שוב ראיתי בשו"ת חתם סופר סי' קע"ד שגם הוא הסכים להאבני מלואים ודוחה ראיות החוות דעת עיין שם מ"ש בזה ומה שכתבתי בזה יותר נכון וכ"כ שאין אני מחליט מאמר הרופא עד שתבא לכאן ותשמע מה בפי הרופאים ואם גם הרופאים דפה ישפטו שהוא בא מן הצדדים ומכה יש לה שהוכתה מן הצדדים תהי' האשה זו מותרת לבעלה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה: