שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן נ״ד (ב׳)

מכתבו נמסר לי תמול אף כי הטרדות רבו הגם אמרתי להמביא מכתבו שצריכה לבא לכאן לדרוש ברופאים בכל זאת אמרתי להשיב בקצרה בדבר שאלתו באשה אחת שילדה ותקש בלדתה ואחר איזה ימים הרגישה כאב בצדדים ועכ"ז מנתה ז' נקיים כראוי וטבלה ושמשה ובשעת תשמיש הרגישה כאב ומצאה דם ומני אז בכל עת בודקת ונמצא דם במקום ההוא שכואב לה והיא בצדדים ובלי שום הרגשה וכבר הגיע עתה הטבעי לראות וראתה בהרגשה כדרך הנשים וא"א לה למנות ז' נקיים לאשר בכל עת תכניס העד להפסיק בטהרה ומצאה דם בבדיקתה מפני נגיעת הצדדים בהעד הבדיקה והרופא דשם אמר שהוכו הצדדים מחמת הלידה ומזה בא דם והאשה חוששת לנפשה פן תקרה לה ג' פעמים בשעת תשמיש וגם נפשה בשאלתה איך תוכל להפסיק בטהרה אחרי ראתה דם הטבעי אשר מן הנמנע כי בכל עת תרצה לבדוק בחורין ובסדקין כמשפט הפסק טהרה ובדיקת יום הראשון לשבוע לכל הפחות בהכרח פוגעת בעד במקום שכואב לה ותהי' מלוכלכת בדמים זה תורף השאלה. וע"ז כתב מעלתו דאם נחליט מאמר הרופא שהוכו הצדדים הוי כיודעת בוודאי שיש לה מכה דעדיף מכאב בעלמא דמה שמצאת תמיד דווקא במקום שכואב לה הוי כיודעת שמכתה הוציאה דם כמו שכתב ברמ"א בש"ע סעיף ז' א"כ אפשר להתירה אף בלא ז' נקיים אם אין בין ראיה לראיה ממש שתראה כדרך הנשים ובוודאי לא תהי' חשובה כרואה מחמת תשמיש אף לפי מה שהחמיר הנוב"י סי' מ"ו בפירוש מהרא"י ז"ל ואף שזו אינה ווסת קבוע לפי דעת הש"ך בנקודת הכסף שם ומכש"כ ביולדות דאף במת הולד חשיבה מינקת כל כ"ד חודש כמבואר בסימן קפ"ט א"כ חשיבה כמסולקת דמים ועדיפא מאשה שיש לה וסת שלא בשעת וסת כעין שכתב בשבות יעקב ח"א סי' ס"ח לענין זקינה והנה בזה יפה כתב לפי מאמר הרופא אבל לא אסמוך בזה עד שתבא לכאן ותשאל להרופאים המומחים דבר: