בדבר השאלה בבכור שאין לו רק כיס אחד וביצה אחת הנה כבר האריכו הגאונים בספר בית עיני להגאון החסיד מזלאטשיב הוא והגאון בעל תפארת צבי האבד"ק בראד והמבורג שזה הוא מום מובהק ומותר לשחוט עליו. ומ"ש להסתפק בבשר אחוריים במקום שאין מנקרים אי מותר למכרו לנכרי כמו חלב או דלמא כאן גוף החתיכה מותרת כל שהיו מנקרין אותו הו"ל בזיון קדשים ומרמז לדברי הט"ז סימן קכ"ז ס"ק וא"ו. הנה גם שם חולק בנקה"כ שם וסובר דכ"ז שאין מנקרין חשוב חתיכה אסורה כמו טבל כ"ז שלא תקנו. אמנם אף להט"ז כאן שאין האיסור רק משום בזיון קדשים וא"כ כל שאין מנקרים באותו מקום ומוכרים תמיד כל בשר אחוריים א"כ לא שייך בזיון קדשים דאינו מוכרו מצד בזיון רק כיון שאי אפשר לאכלו ע"כ מוכרח למוכרו לעכו"ם דמה יעשה בזה. ועוד נראה דכמו דאמרינן דמותר לסחור בעורות הארנבים אף שקונה עם הבשר כיון שאינם רוצים למכרו רק עם הבשר הו"ל כנזדמנו וא"כ גם כאן כיון שהחלב שבו מותר למוכרו לעכו"ם וכיון שאי אפשר לנקרו א"כ ע"כ הבשר אחוריים כלו נמכר הו"ל כנזדמנו ושרי כנלפענ"ד. דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן נ״ב (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.