שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ס (ב׳)

הנה ביום ב' סליחות תרכ"ג היה אצלי הרב החריף מוה' יוקל הירש נ"י כעת בגארליטץ ואמר לי שהקשו אותו פה לבוב במ"ש התוספות בכתובות דף פ"ב דשעבודא דר"נ אף רבנן דחולקין על ר"נ מכל מקום בדבר שלא בא ליד היורשים בודאי משועבד ע"ש וא"כ קשה בהא דאמרו בקידושין דף ט"ו לו ולא לב"ח דלא לימא דמשועבד מדר"נ ואידך בעלמא ג"כ לא ס"ל כדר"נ והרי הענקה לא בא ליד עבד עדיין וא"צ דר"נ. והוא השיב דשאני הענקה דע"כ צריך לבא מכח עבד דבלי העבד אין הרב מחויב להאחר כלום ורק ע"י עבד נתחייב משא"כ התם אף שאין יורשים מכל מקום חייב זה לתת וממילא יתן להבע"ח של זה שנתחייב לו והנה יש לפקפק דמ"מ ע"י שנתחייב לעבד לתת הענקה ממילא משועבד לב"ח שלו ומה בכך שבא ע"י העבד אך נראה לפמ"ש הש"ך ריש סי' פ"ו ליישב הא דאמרו בעלמא לא ס"ל כדר"נ היינו משום דהוא מתורת צדקה ואינו מחויב רק להעבד ולא לבע"ח שלו א"כ מכ"ש אי ליתא לדר"נ בזה ודאי ל"ש שישתעבד לב"ח דהא הוא ענין צדקה וא"צ לתת צדקה רק להעבד העני ולא לב"ח וע"ז חידש הש"ס דגם מדר"נ אינו משועבד בכה"ג ודו"ק: