דהנה התוספות הקשו למה חיישינן שמא יחפה והא מוקמינן בחזקת א"א ומ"ש דהרי גרושה לפניך תמה הפ"י דחזקה דהשתא נגד חזקה קמייתא לאו כלום הוא ולפענ"ד היה נראה דע"כ לא שייך חזקה קמייתא נגד חזקה דהשתא דוקא היכא שנתברר הזמן דהשתא אבל באין בו זמן לא נתברר הזמן דהשתא מה הוא ושפיר הוה חזקה דהשתא מועיל נגד חזקה קמייתא וכמדומה לי שהפ"י בעצמו כתב כן ואינו לפני אבל כ"ז דחוק. אך לפענ"ד נראה בישוב קושית התוספות דכיון דבארוסה שאין בעלה משמרה שכיח זנות א"כ ממילא כ"ש בגרושה דודאי אין בעלה משמרה דיותר ראוי לומר שזינתה כשנתגרשה יותר מאילו לא נתגרשה דבעלה משמרה ואף דר"י לא ס"ל דזנות לא שכיח מכל מקום בודאי יותר שכיח שתזנה כשנתגרשה יותר משהיתה א"א ולכך לא מוקמינן בחזקת אשת איש ושייך שמא יחפה וז"ב ולפ"ז לר"ל דס"ל דזנות לא שכיח א"כ שפיר קשה למה לי זמן בארוסה דל"ש משום פירי דא"ל דבארוסה שכיח זנות דזה אינו דאדרבא אם זנות שכיח בארוסה שוב נוקמא בחזקת א"א דמה לי ארוסה ומה לי כשנתגרשה בשניהם אין הבעל משמרה דבשלמא לר"י שפיר צריך זמן בארוסה דלא שייך לאוקמא בחזקת א"א דיותר מסתבר לומר כשנתגרשה זינתה שאין מי שמשמרה וארוסה בעלה משמרה אף שאינו שם משמרה מרחוק אבל לר"ל דס"ל זנות לא שכיח א"כ ע"כ צריך לומר דארוסה אין בעלה משמרה ושוב אין נ"מ בין כשהיא ארוסה או גרושה ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תנ״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.