הובא לפני גט שגירש אחד אשה בע"כ אמנם הוא כהן ואזכיר כאן מה שיש לעיין בזה הנה הסופר הודה שהוא בעצמו חתם השני עדים ולא הי' עדים כלל ולכאורה אין זה גט כלל ואף ריח הגט לא היה אך באמת הי' עדי מסירה ואף דמודה ר"א במזוייף מתוכו אבל זה אם נדון על הגט אם הוא כשר אבל מידי ריח הגט לא נפיק דעכ"פ הרואה יחשוב שהוא גט כשר עם עדים וגם דאינו רק פסול דרבנן אם מזוייף מתוכו ועיין תוס' גיטין דף ד' ד"ה מודה ר"א דיש חשש דלמא אתי למסמך עליה ע"ש ומה"ט גם אם ע"א מהע"מ אומר שאינו זוכר באמת אם אין כאן רק עד אחד על הגט אפשר דכשר מה"ת ואף דבעי שנים דאין דבר שבערוה פחות משנים הא באמת הי' שנים רק שעד אחד אומר שלא שמע אפשר דכל שיש שני עדים בבית כשר ואף דנימא דפסול אבל ריח הגט הוה והנה עוד יש ריעותא דבגט כתוב בשני בשבת והסופר אומר אמת שבא אליו בשני אבל הוא א"ל שיכתוב בלילה דביום מתיירא מפני עוברים ושבים וא"כ הו"ל מוקדם מיהו גם מוקדם כשר מה"ת ועיין סי' קכ"ז וא"כ עכ"פ פסול לכהונה מכל הלין טעמים היה נראה לפענ"ד דמידי ריח הגט לא נפיק ופסול לחזור ולכנסה הכהן ועוד חזון למועד ברצות השם. ודרך אגב אבאר מה דאמרו בגיטין דף כ"ו אלא למ"ד משום פירי ארוסה מי אית לה פירי והקושיא מפורסמת לפמ"ש הרר"ה בשם אחיו מוהר"פ ז"ל הובא בשיטה מקובצת ריש כתובות דלכך תקנו לבתולה יום ד' משום זנות אף דזנות לא שכיח דדוקא זנות דנשואה לא שכיח אבל ארוסה דאין בעלה משמרה שכיחא א"כ בארוסה מצי ר"ל לסבור כר"י וכבר כתבתי בזה כמה דברים:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תנ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
