שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תנ״ו (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בעש"ק קדושים א' דר"ח אייר שנת תרכ"ד הגיעני שנית מהרב הנ"ל מ"ש בזה על מ"ש כיון דנתגלה שהיה מסוכן אמרינן דע"ז לא נשתעבדה וע"ז הקשה הא כל שהתחילה להניק מחלה ע"ז וכמ"ש למעלה והנה ל"ק כלל דשאני הך דר"ש הזקן והא"ש דכל שהתחילה להניק מחלה על צערא דגופא אבל במה שהוא מסוכן פשיטא דלא מחלה ואדעתא דהכי לא נכנסה בזה וגם מעלתו כתב כן ואני מוסיף דשם תיכף ידעה ומחלה אבל כאן אפשר דלא הכירה כל כך החולאת עד שנתגלה בהתי' וז"ב ופשוט. וגם מ"ש דל"ח שמא תמות הזקנה ושמא תחזור השניה וע"ז כתב מעלתו למה לא ניחוש שמא תתעבר הזקנה והשניה תחזור בה. הנה בזה יפה כתב מעלתו דכיון דר' יעקב השליש סך רב א"כ תמסמס ליה בביצים דכל שלא היתה בכלל הגזירה שוב לא חיישינן דהא תוכל למסמס בביצים ושיעור ההשלשה יפה כתב שישליש שיהיה בשופי כל משך ימי הנקתו כ"ד חודש וז"פ וברור:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.