שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תנ״ו (ב׳)

והנה בשנת תרכ"ד הגיעני מכתב מהרב מו"ה משה מו"צ ד"ק לוצקא בדבר המעשה שאירע שעשיר גדול אחד ותקיף בשמו ר' חיים מק' ראזוויטש ולו שני חתנים ושמם יעקב והבכור יעקב השיא בתו למופלג אחד שמו ר' חיים צבי ז"ל ונתן לו מהר ומתן הרבה ור' חיים צבי לא נתן מאומה ונתעברה ממנו ותיכף נתגלה שר' חיים צבי היה חולה מסוכן ונסע ללבוב לדרוש ברופאים ובבואו מת והאלמנה רבקה הלז חלקה סך כמה מאות רו"כ אף שלא נתחייבה ונתנה ביד זקנה עבור הילד הנ"ל ואח"כ מתה אשת ר' יעקב הצעיר ונשאר לו ארבעה ילדים והנה טרם שמתה אשת ר' יעקב האלמנה רבקה לפי שהיא רכה וענוגה בת שלש עשר שנים וגופה חלוש ונתגדלה בטוב. לא נתנה דדה בפי תינוק שלשה ימים וחפשו אחר מיניקת ולא מצאו ונתעצמו שתניק היא ואמה עצרה ג"כ להניק עד שימצאון מיניקת ובמשך הזמן מתה אשת ר' יעקב הצעיר ודברו על לב ר' יעקב הנ"ל שישא אלמנה רבקה כדי שיהיה טובת היתומים שרבקה הנ"ל היא קרובת היתומים של ר' יעקב וגם ר' חיים הזקן נשא אחותו של המנוח ר' חיים צבי וישאר כל המעות לטובת היתומים אמנם ר' יעקב לא רצה שיצטרך להמתין כ"ד חדשים אמרו לו שיכתבו לגדולי הדור ויתירו לו קודם כלות כ"ד חדשים והנה קבלה אמה של האלמנה להניק את הילד הנ"ל גם שכרו מיניקת זולתה שתהיה בעזרה להניק ועתה ביקש לחפש אחר זכות והנה בעצמו כתב שלדעתו קשה להתיר ועלובה עיסה וכו':