שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״נ

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

החילותי ללמוד מס' גיטין בדף ב' ברש"י בד"ה צריך ושליח זה הבעל עשאו שליח להולכה. עיין ר"ן דשליח קבלה אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ע"ש הטעם. ולפענ"ד נראה טעם הדבר דהנה רבה אמר לפי שאין בקיאין לשמה והקשו התוס' מ"ש לשמה משאר דיני גיטין כמו מחובר וכדומה וכבר כתבתי בזה הרבה דברים וכעת נראה לי חוץ לדרכינו דהנה אמרו סתם ספרי דדייני מגמר גמירי ורבנן הוא דאצריך ועיין פ"י דהוא משום דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה דא"א ולפ"ז נראה לי ברור דלענין מחובר וכדומה לא שייך זה דהא בשליח להולכה יוכל עדן לחזור בו קודם שנותן השליח הגט וא"ל סמוך מיעוטא לחזקה דהא החזקת א"א אין לו ענין כאן לדון בו דהא עדיין לא גרשה וגם אם נימא דא"צ לשמה א"כ יכול לגרש בו אשה אחרת ששמה כשמה וא"כ עדיין לא אתרע חזקת א"א זו וגם יכול לחזור בו עדן וא"כ למה ניחוש לחששא זו אבל לשמה דאנו דנין על אותה אשה שייך סמוך דאנו דנין על אשה זו. אמנם בלא"ה לא ידעתי דמה ענין בפני נכתב ובפני נחתם לחשש מחובר אטו אם אומר דנכתב בפניו לא יוכל להיות מחובר וכדומה והשתא דאנו חוששין על ספרי דייני דלא מגמר גמירי מכ"ש השליח העני מה ידע אבל לשמה זה כשרואה הכתיבה והחתימה יודע מי המגרש והמתגרשת וזה היינו ענין לשמה וז"ב ופשוט. אך עדיין קשה דעכ"פ ניחוש לחשש מחובר וכדומה ומה מועיל הך דאומר בפני נכתב ובפני נחתם. אמנם נראה דכיון דעיקר החשש מחמת סמוך מיעוטא לחזקת א"א ולכך כל שהשליח בא ואומר שנכתב לשמה ואנן מאמינים לו שנכתב לשמה וא"כ לא נשאר רק החשש דלמא יבא הבעל ויערער והנה כיון שעכ"פ מידי ספק לא יצא דשמא נכתב כהלכתו וא"כ הו"ל כמ"ש התוספות כתובות דף כ"ג דכל דהספק ספק קרוב לו אתרע חזקת פנויה וחזקת א"א וא"כ כאן כל דבא השליח ואמר דנכתב לשמה ויש לו ספק שמא לא נכתב כדינו עכ"פ אתרע חזקת א"א ועכ"פ החזקת א"א הגמור שהיה מכבר אתרע ושוב מועיל הרוב דמגמר גמירי וסמוך לא שייך דעכ"פ אתרע החזקה וז"ב כשמש. ובזה נראה לי דלכך דוקא שליח להולכה אבל שליח קבלה ודאי אתרע חזקת א"א דעכ"פ השליח קבלה מעיד שקיבל גט ולא נשאר רק ספק שמא לא היה לשמה ושוב אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם דחזקת א"א אתרע מקבלה שלו דמסתמא לא יתנו לשליח קבלה גט אחר שלא לשם אשה שבא לקבל גיטה וז"ב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.