שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תמ״ה (ב׳)

יקרתו הגיעני לנכון ע"י ר' אהרן מק' ווארשא והנה מעלתו כתב על ספרי יד שאול ואין לי פה ספר גם ספרי אין בידי שאני יושב פה קרית חוצות ובכ"ז אמרתי להשיב בקצרה והנה מה שהאריך על מ"ש בספרי יד שאול סימן רמ"ח סעיף קטן א' בשם הרז"ה שכופין ומלקין גם על מ"ע שמתן שכרה בצדה עד שיאמר רוצה אני אלא שאין יורדין לנכסיו וע"ז הקשיתי מחולין דף ק"י שבקוהו ולא כפו אותו עד שיאמר רוצה אני ותירצתי שם וע"ז האריך מעלתו דזה דבר שאי אפשר להתקיים שילק' במ"ע שמתן שכרה בצדה והקשה מהירושלמי וגם מש"ס במקומו דא"כ מה השיב מ"ע שמתן שכרה בצדה והרי שם כפתוהו להלקותו וזה מלקין אף במתן שכרה בצדה ורק שבכיבוד אב לא שייך זאת כמ"ש שם אבל זה לא מוזכר בש"ס והאריך הרבה ואני בראותי כן תמהתי דאנה מצא כן בדברי ואני לא כתבתי רק דמצאתי ברז"ה דמה דכפה רבא לר"נ הוא עד שיאמר רוצה אני אבל בע"כ אין מוציאין והנה מה דכפיה רבא לר"נ היא באמת כתירוצי התוספות והראשונים רק דרז"ה חידש להיפך דמכל מקום לא כפה אותו להוציא בע"כ רק עד שיאמר רוצה אני אבל לא כוונתי דמצינו לכוף אותו ולהלקותו וע"ז שפיר כתבתי דכל דהוא משום כיבוד לא שייך שיכפוהו עד שיאמר רוצה אני אבל הש"ס השיב דלמה לא כפוהו להלקותו וע"ז אמר דהוה מ"ע שמתן שכרה בצדה וז"ב כשמש. ולפענ"ד להוסיף כעת בטעמו של הרז"ה דהנה המעיין בב"ב דף מ"ח גבי תלוהו וזבין דפריך מיקריב עד שיאמר רוצה אני ומשני דניחא ליה דתהוי ליה כפרה ולפי המסקנא דרק אגב אונסא וזוזא גמר ומקני א"כ צריך לומר דכאן משום מצוה לקיים דברי חכמים או דתהוי ליה כפרה גמר ומתרצה ועיין תוספות שם דלא הוה תלוהו ויהיב ואף דמה דמתחייב הוה כמכר זהו בשאר דברים אבל בצדקה דגלתה התורה בהדיא דאין לכפותו ורק בדברים או בשביל הל"ת וא"כ אי אפשר להוציא בע"כ ורק עד שיאמר רוצה אני דאז אנן סהדי דנתרצה בלב שלם משום דמה שאדם מתחייב בדבר הוה כמכר ע"ש בתוס' ולפ"ז בצדקה דבאמת הוא מ"ע שמתן שכרה בצדה ואין כופין וכבר הקשו התוספות והקדמונים דא"כ היאך כפיה רבא לר"נ ותירצו בדברים או משום הל"ת ולפ"ז היאך שייך להוציא בע"כ וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב מהלכות גירושין וגם הלאו דלא תאמץ כל שנוציא בע"כ אכתי לא הועלנו דהרי הוא באמת מאמץ את לבבו וכמעט כל תירוצי התוספות לא שייך בזה ולכך חידש הרז"ה דכפה אותו עד שיאמר רוצה אני ודו"ק: