שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תמ״א (ד׳)

ובזה יש ליישב קושית הה"מ שהקשה על הרמב"ם שם דהא מכל מקום הודה בדבר שא"י לכפור דהא אינו נאמן לומר פרעתי וראיתי בקרבן נתנאל ריש פ"ב דכתובות שכתב דמכל מקום לא הוה ש"ק דהא נגבה אף ממטלטלין ושאני שטר דעיקרו מקרקע ע"ש אבל אין זה נכון דא"י לכפור בלבד פטור דהא הו"ל הילך וכמ"ש התפארת שמואל על הרא"ש ומ"ש לעיל לא שייך בזה דקאי השתא לדידן דאינו נאמן לומר פרעתי אך לפמ"ש יש לומר כיון דיכול לכפור ולומר דיגבה להמטלטלין שוב לא הוה הילך דהא מטלטלין יכול להבריח וכיון דהגאונים תקנו שתגבה מן המטלטלין שוב לא מקרי הילך דהא יוכל להבריח המטלטלין ואי דתגבה מן המשועבדים דזה אינו דהא הלוקח יוכל לומר הנחתי לך מקום לפי תקנת הגאונים ושאני שאר חוב דלא יוכלו לומר הנחתי לך מקום דהא מטלטליו יכול להבריח אבל בכתובה דעשו לטובתה א"כ יוכלו הלוקחים לומר הנחתי לך מקום וכמ"ש ודו"ק. והנה בשיטה מקובצת דכתובות שם כתב דשיטת הרמב"ם הוא כיון דאם תפסה מטלטלין גובה אף ממטלטלין תו לא מקרי כפירת ש"ק. ובא"מ הקשה דא"כ בב"מ דף ד' דאמרי דהו"ל כפירת ש"ק הא אם תפס המלוה מטלטלין מועיל בודאי דמטלטלי לבע"ח משתעבדי מה"ת א"כ שוב לא הוה כפירת ש"ק. והנראה דבאמת צריך ביאור מהו זו סברא דלא הוה כפירת ש"ק כיון דיכולה לתפוס והא מ"מ תפיסה ל"ש ולא מקרי רק כפירת ש"ק בלבד. אמנם נראה דבאמת הה"מ כתב דלאחר תקנת הגאונים מקרי כפירת מטלטלין רק שכתבתי כיון דיכול לסלק ממקרקע בלבד שוב הו"ל כפירת ש"ק וע"ז כתב השיטה מקובצת דלעומת זה יכולה לתפוס וא"כ שוב הו"ל כפירת מטלטלין דהא באמת חז"ל עשו לטובתה שיהיו מטלטלין משועבדים ומה"ט יכול לומר הלוקח הנחתי מטלטלי' וא"כ ניהו שהוא יכול לסלק בקרקע הא לעומת זה תוכל לתפוס אבל בחוב דעיקר השיעבוד על קרקע דמטלטלין יכול להבריח שוב הו"ל כפירת ש"ק וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא דבר נחמד: