שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תמ״א

הנה למדתי בכתובות דף ט"ז ע"א וכיון דרוב נשים בתולות נשאות כי ליכא עדים מה הוה וכתבו בתוספות לרב פריך ע"ש ועיין בתוס' ישנים והרז"ה והרמב"ן ולפענ"ד נראה דבר חדש דלפמ"ש הרמב"ם דאיסור בעד אחד הוחזק אף דאין ע"א נאמן לד"נ ולמלקות מכל מקום כל שבא מקודם לענין איסור איסור בעד אחד הוחזק וכמו כן כתבו התוספות בחולין דף צ"ו דמה דמחזירין שטר ע"פ סימנים משום דאינו מוציא כעת וגם בשו"ת מהרי"ט בחלק אהע"ז סי' ט' כתב דבשטר אמרינן מיגו להוציא משום דכעת אינו מוציא ואח"כ כבר הוחזק השטר ע"ש. ומעתה גם אני אומר לענין רוב דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא דוקא כשבא הדבר תיכף לענין ממון כמו במוכר לרדיא וכדומה אבל כאן הרוב בתולה נשאת היה טרם הגיע זמן החיוב כתובה דאינו רק לאחר גירושין ומיתה וא"כ כבר הוחזק הרוב שהיא בתולה ממילא מועיל גם לענין ממון אח"כ ואף דבב"ב דף צ"ב פריך זו הקושיא על רב ומשמע דלשמואל ניחא באמת זה קשה גם על הרז"ה והרמב"ן והתוספות ישינים דכתבו דגם לשמואל פריך ובב"ב שם משמע דפריך על רב דוקא ולשמואל ניחא והארכתי בזה בתשובה ואכ"מ. ועכ"פ הסברא נראה נכונה. ובזה נראה לפענ"ד ליישב מ"ש הב"ח באהע"ז סי' ט' דבכתובה שטר העומד לגבות כגבוי דמי והב"ש תמה שם דהא לב"ה לא אמרינן הכי וכתבתי בגליון ונדפס משמי שם נקוב בשם ש"י למורה דכתובה חשיב מוחזק טפי כמ"ש המרדכי אבל אכתי טעמא בעי. ולפמ"ש אתי שפיר דשאני כל שטר דאף דעומד לגבות אבל מכל מקום אינו כגבוי אבל שם בכתובה דהספק הוא אם נקראת קטלנית א"כ כל עוד שלא נתברר בשלישי הרי לא שייך לומר דהוא מוחזק דהא בעת נשואי השני ודאי דעפ"י רוב לא הוה קטלנית וא"כ נתחייב בכתובה בבירור וא"כ היה כגבוי דשם אין הספק בגוף הכתובה רק במה שקרה מקרה מבחוץ שהיא קטלנית והרי כבר הוחזק החוב שלה טרם שנעשית קטלנית ולכך הוה כגבוי. ובזה מיושב מה דקשה לי מהא דאמרו בכתובות דף ע"ב דספוקי מספקא ליה בממונא לקולא והרי שם בכתובה קאי וכתובה נקראת מוחזקת והוה כגבוי ולפמ"ש שם הספק על גוף החיוב אם מקפיד על הנדר ולא התחיל החיוב ולא שייך שכבר הוחזק ודו"ק: