שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ח

נתתי לבי לעיין בהא דאמרו בברכות דף ע"ט דבר"ח אם כבר אמר הטוב והמטיב א"צ לחזור משום דאי בעי לא אכיל ולא נודע הטעם דא"כ גם בלא התחיל הטוב והמטיב גם כן לא יחזור דאי בעי לא אכיל וגם קשה דא"כ בנסתפק בבהמ"ז בחול אי לא אמר ברכה אחת לא יחזור דאי בעי לא אכיל כלל וע"כ דכל שאכל נתחייב לברך וא"כ מה חילוק יש בר"ח בין התחיל הטוב והמטיב או לא התחיל דסוף סוף הרי אכל ולמה לא יחזור. אמנם נראה דהנה התוספות כתבו בהא דאמר אי בעי לא אכיל והרי בר"ח חייב לאכול וכתבו דאי בעי לא אכיל פת שיתחייב בבהמ"ז והיינו דמצי לאכול מיני תרגומא וכמ"ש שם לענין סעודה ג' ע"ש וכן קי"ל בש"ע סי' קפ"ח ולפ"ז נראה לי כיון דאם אוכל דבר שאינו פת רק פת הבאה בכסנין דסגי בברכה מעין שלש דליכא ברכת הטוב והמטיב רק מעין השלשה ברכות א"כ כל שהתחיל הטוב והמטיב א"צ לחזור דבברכה זו כבר חלף הלך החיוב של ברכת המזון שהרי אינו חייב לאכול פת בר"ח ואף שמחוייב לאכול פת הבאה בכסנין או שאר מיני תרגומא עכ"פ הטוב והמטיב לא יברך ולכך אין צריך לחזור דכעת כבר חלף הלך החיוב של ברכת המזון ובזה נראה לפענ"ד מה דמבואר בש"ע סי' קפ"ח דאם טעה ולא הזכיר של ר"ח קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם. והדבר צריך ביאור דמ"ש משבתות ויו"ט דחותם ולמה לא יחתום ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דבר"ח לא צריך לאכול פת שחייב בברכת המזון רק שיאכל פת הבאה בכסנין וא"כ בברכה מעין שלש אף שכולל ר"ח עמו כמבואר סי' ר"ח אבל אינו חותם בשל ר"ח וא"כ גם כעת שאוכל פת אינו חותם משא"כ בשבת ויו"ט צריך לחתום דמחוייב לאכול פת וא"כ צריך לחתום בקדושת שבת ויו"ט וז"ב. ובזה נראה דסעודה ג' של שבת דמבואר דדינו כר"ח ג"כ אין צריך לחתום ובספר חיי אדם כלל ל"ט צווח דלמה לא יחתום ע"ש שהעלה דצריך לחתום. ולפענ"ד ברור כמ"ש דאין צריך לחתום: