ובזה מיושב קושית המהרש"א דלכך לא פירש בא"א בחולין דבזה שגוזז במחובר וא"כ בודאי טבל חמור ודו"ק היטב: והנה בגוף קושית הפר"ד הנ"ל נראה לי דבר חדש דהנה טבל אינו אסור רק בשביל דפתיך ביה תרומה ועיין נדה דף וא"ו והארכתי בזה במק"א והבאתי דברי הבית מאיר סי' קס"ט ולפ"ז אם נימא דמותר להאכיל תרומה בשביל דטבל חייב על כל כזית וכזית שוב מותר להאכיל טבל דהרי אינו רק בשביל דפתיך ביה תרומה והרי אם היה ככר תרומה היה מותר להאכילו וניהו דכל זמן שלא הפריש כלו נאסר היינו משום דפתיך ביה תרומה אבל במקום דאם היה נפרש התרומה היה מותר שוב גם הטבל שאינו רק משום דפתיך ביה תרומה ודאי דמותר ודו"ק היטב. ובדברי התוספתא הנ"ל נראה לי דבר ברור דכיון דנבלה ותרומה תרומה אף דתרומה במיתה ע"כ משום דתרומה יש לה היתר לכהנים ולכך אף לזרים הותר יותר מנבילה שאין לה שום היתר עד שתסרח ותצא מתורת נבילה והוה כעפרא ולפ"ז שוב טבל ונבלה נבלה דמה תאמר הא טבל אפשר לתקוני הא כשיתוקן ויהיה תרומה כיון דמיירי דאי אפשר בענין אחר וצריך לאכול כולו שוב יהיה תרומה ונבלה ויהיה כדין תרומה ולא נבלה וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ג (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.