שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תל״ג (ב׳)

מה שהקשה בהא דאמרו בתוספתא פ"ד מיומא טבל ונבלה נבלה נבלה ותרומה תרומה והקשה הא תרומה במיתה ונבלה בלאו ובירושלמי מקשה כן ומשני כמ"ד תרומה דרבנן ולפ"ז בתוספתא דטבל ונבילה נבילה ע"כ דס"ל תרומה דאורייתא וא"כ מ"ט בנבלה ותרומה תרומה והא תרומה במיתה ויפה הקשה. והנראה בזה דבר חדש דמה שמאכילין הקל הקל הוא על שני אופנים דבדברים שאין להם היתר בשום פנים מעריכין לפי ערך חומר העונש אבל דברים שיש היתר לאיסורם עד"מ תרומה יש היתר לכהן אז אין משגיחין על חומר העונש כ"א על דבר שאסור לכל אדם ומעתה לכך בטבל ונבלה ששניהם אין להם היתר לשום אדם אז משגיחין על חומר העונש אבל תרומה דיש היתר לכהן אז אף לישראל קיל ואין משגיחין בערך העונש רק בערך מה ששוה איסורו לכל אדם. שבתי וראיתי כי גם בש"ס דילן יש קצת רמז לזה דבתרומה וטבל ס"ל לחד דהיינו ב"ת דמאכילין תרומה משום דחזי לכהן אלמא אף בזה ישראל מכל מקום כל שיש היתר לכהן הוה טבל חמור ואף לת"ק משום דטבל יכול לתקוני אבל התוספתא ס"ל דכל שיש היתר אין משגיחין על חומר העונש רק על חומר האיסור שאין לו היתר כנלפע"ד ובירושלמי מוקי בתרומה דרבנן משום דהוא ס"ל דחשבינן לפי ערך העונש אבל התוספתא לא ס"ל כן. ובזה מיושב קושית הפר"ד וכן המהרמב"ח הקשה לשיטת הר"ן דס"ל דאם יש לפניו לשחוט ונבלה דשוחטין משום דנבילה עובר על כל כזית משא"כ בשחוטה וא"כ חושב כמות האיסור ולא איכות האיסור וא"כ בטבל ותרומה למה לא יאכל תרומה ויעבור רק בפ"א ובטבל עובר על כל כזית וכזית. ולפמ"ש אתי שפיר דדוקא בדבר שאין היתר לאיסורו הוא דחשבינן על כמות האיסור אבל בטבל ותרומה בטבל איכא תקנה לאפרושי בזה טבל קיל לת"ק דב"ת ודו"ק: