שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ת״ל (ב׳)

אמרתי לרשום מה שראיתי היום בריטב"א יומא שנדפס מחדש בדף כ"ו האריך הרב המגיה מוהר"ח ז"ל במה שנראה מהריטב"א דלא היה פייס על קטרת בין הערבים כ"א בבקר הפיסו ומי שזכה זכה בין הערבים והרמב"ם פ"ד מהלכות תמידין כתב שמפייסין שנית על בין הערבים והוא תמה דמהש"ס יומא דף כ"ו דמוקי לה בשבת בשביל שהמשמרות מתחדשות ומשמע הא בחול לא ע"ש והאריך שם הרבה ולפענ"ד נראה ליישב. והנה טרם יהיה כל שיח אומר אני טעמו של רבינו משום דאמרו במנחות דף נו"ן דאם לא הקטיר בשחרית יקטירו בין הערבים ומשמע דוקא אם קרה אונס שלא הקטיר בשחרית יקטיר בין הערבים אבל אם הקטיר בשחרית אז מפייסין שנית דאם נימא דכל מי שזוכה שחרית שוב זוכה גם בין הערביים א"כ למה קתני דאם לא הקטיר שחרית יקטיר בין הערביים ות"ל דהא כבר זכה וא"ל דה"א דהוה כמו תמידין דאם לא קרב בשחרית במזיד לא יקריב בין הערביים כמו כן קטרת דזה אינו דא"כ היה לו לומר דבקטורת אף שלא הקטירו בשחרית יקטיר בין הערבים משום דלא פשעו בה וכיון דאמר אם לא הקטירו בשחרית יקטיר בין הערביים ומשמע דוקא אם לא הקטירו אבל כל שהקטירו מפייסין פיוס אחר וז"ב. ומה שהקשה מהר"ח ז"ל בהגה"ה דא"כ למה כשלא הקטירו יקטירו בין הערביים וכי בשביל דחטאו ישכרו דבשלמא אם לא היה פייס לערבית כלל ניחא דבקטורת כל שלא פשעו לא קנסו שיפסידו מה ששייך להם אבל אם היה פייס אחר וכי בשביל שלא פשעו עוד ירוויחו. לפענ"ד נראה דכיון דקטורת מעשרת וא"כ אם לא יקטירו בין הערבים יפסדו לגמרי ויבאו לאנצויי ומה"ט לא שנה בה אדם א"כ לכך תקנו דכל שלא פשעו יקטירו בין הערביים אבל כל שכבר הקטירו לא יזכו עוד ויפיסו שנית כנלפענ"ד. והנה בהא דתני בברייתא כשם שמפייסין שחרית כך מפייסין לו בין הערביים וכשם שמפייסין לה שחרית כך מפייסין לה בערבית קשה טובא דכיון דאשמועינן בתמיד מכ"ש בקטרת דמעשרת דבודאי צריך לפייס שנית. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה מצות קטרת בכל יום היה משקל מאה מנה פרס בשחרית ופרס בין הערבים כמבואר בכריתות דף וא"ו ע"ב א"כ הו"א דכיון דמצוה אחת היא הקטרת שחרית וערבית לא יפיסו שנית על אחד קמ"ל דמפיסין על קטרת ג"כ וזה נראה טעמו של הריטב"א דא"צ להפיס שנית משום דמצוה אחת היא ועיין כיוצא בזה במנחות דף ח' לענין חביתי כה"ג דמ"ד דאינה קדושה לחצאין משום דמצוה אחת היא וסברת הרמב"ם הוא כיון דחזינן דבשבת בודאי מפיסין משום דמשמרות מתחדשות וא"כ חזינן דאין קפידא אם לא יקריב איש אחד ממילא ה"ה בחול דאין קפידא ולכך מפיסין שנית. ובזה מיושב מה שהקשה מהר"ח ז"ל דבברייתא מוקמי בשבת ומשמע הא בחול ל"צ לפייס ולפמ"ש משבת נלמד לחול ולאחר דחדשו הש"ס דבשבת מפייסין משום דמשמרות מתחלקות שוב גם בחול מפייסין: