והנה מה שהקשה בישועת יעקב דממשקה ישראל היה מותר בספק. לפענ"ד אם נימא מחזיקין מאיסור לאיסור א"כ גם כאן מחמרינן בספק אף להרמב"ם דספק לקולא אבל כיון דמחזיקין מאיסור לאיסור שוב הו"ל בחזקת איסור דמעיקרא ודו"ק: והנה במ"ש למעלה ליישב סברת הרשב"א דדוקא באם אינו מכחיש החזקה דמעיקרא דיש לומר דלא היה לו חזקה כלל אבל ביין היה לו חזקת יין דמעיקרא הנה לפמ"ש בשב שמעתא שמעתא ב' פ"כ דיין משעה שהחמיץ שוב אין לו חזקת יין דחמרא קלקולו בתוכו וכדאמרו בב"מ דף ע"ג דחמרא חמרא דחלא חלא ופירש"י קלקולו בתוכו א"כ שוב כל שהחמיץ שוב למפרע אין לו חזקת יין ואני כתבתי בגליון הש"ש דצ"ע מהך דאמרו בב"מ דף ק"ו דארעא עבדא שליחותא ופירש"י דבכרם היה טוב ואח"כ חמרא אכתפא דמארי' שוור א"כ מבואר דלא אמרינן קלקולו בתוכו. אך בשיטה מקובצת מצאתי שהקשה זאת מהא דאמרו דחלא חלא וכתב דדוקא בבא לחביות אבל בכרם לא נתקלקל וא"כ בחביות שוב לא שייך חזקת יין איברא קשה בהא דאמרו ריש נדה אדרבא העמד יין על חזקתו ואימא לא החמיץ וקשה לריב"ל דס"ל דג' ימים אחרונים ודאי חומץ וא"כ שוב אזל חזקת יין דהרי קלקולו בתוכו רק שלא היה ניכר והיא קושיא גדולה על הש"ש ואולי ז"ש הרי החמיץ לפניך וא"כ אזל חזקת היין ועדיין קשה מהא דאמר דם נמי הרי דם לפניך ומשני חומץ יש לומר דהחמיץ ואתא וא"כ אמאי צריך לבא לתרתי לריעותא ולא אמרו דחומץ שאני דקלקולו בתוכו ואפשר דהש"ס משני לר' יוחנן דס"ל דג' ימים הראשונים ודאי יין וא"כ אח"כ ספק ושוב לא שייך לומר קלקולו בתוכו דכל זמן דלא ניכר החומץ איכא חזקת הגוף ודו"ק. ועכ"פ לריב"ל שוב יקשה על הרשב"א דלא שייך חזקת יין כלל ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תכ״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.