בלמדי מס' קידושין בתוס' דף ג' בד"ה מאשה ע"ש שהאריכו בחליפין אי קונין בנכרי והש"ך סי' קכ"ג האריך לדחות דברי ר"ת ועיין תומים שם וכבר כתבתי בזה וכעת נראה דהנה שיטת ר"ת דחליפין היינו אפילו אינו שוה כל שהוא בתורת חליפין קנה ועיין בב"י סי' ר"ג. ובזה נראה לפרש מה דפליגו רבה ורב יוסף בשיראי דרב יוסף ס"ל דבעינן שוה כסף מידי דקיץ ורבה למד מדכתיב מכסף מקנתו ואינו נקנה בתבואה וכלים ור"י אמר בתורת כסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת חליפין והיינו לר"י ס"ל דאף בכסף בעי מידי דקיץ ורבה ס"ל דבכסף לא בעי קיץ כל שראוי לשומו רק בתורת תבואה וכלים בתורת חליפין שאינם שווים הוא דלא קני אבל חליפין דשוויהם בתורת כסף ונקנה אף דלא קיץ. איברא הא דאמרו לר"נ דאמר פירות לא עבדי חליפין מאי איכא למימר והרי לשיטת הרמב"ם ודעימיה דבתורת שווי אף בפירות נקנים וא"כ לק"מ. ומזה ראיה לדעת הסוברים דאף בתורת שווי ל"מ בפירות. ומעתה אחר שזכינו לזה ומעתה שיטת ר"ת דחליפין שאינם שווים נקנה בעכו"ם ולזה אפשר דלא קי"ל כן אבל בתורת שווי ודאי יש לומר דנקנה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן תכ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.